ראש חודש - התחדשות, גאולה וכפרה

ראש חודש הוא היום שבו מתחילה הלבנה להיראות מחדש לאחר שהלכה ונתמעטה, והוא יום שמחה וקדושה לישראל¹, וזמן כפרה להם². חודשי הלוח העברי נקבעים על פי מחזוריות הירח, שמקיף את כדור הארץ היקף מלא בכל חודש. בתחילת החודש נראה הירח כסהר קטן, באמצע החודש הוא מלא, והולך ונחסר עד שנעלם לגמרי, והשלב שבו הוא מתחיל להיראות מחדש הוא תחילת החודש. בזמן שבית המקדש היה קיים, בית הדין בירושלים היה מקדש את החודש על פי עדים שהעידו שראו את חידוש הלבנה. בזמן הזה, ראשי החודשים נקבעים לפי לוח קבוע שנערך על ידי הלל, בנו של רבי יהודה הנשיא, על פי חישוב אסטרונומי של תנועת הירח³.

מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שהצטוו בה ישראל, והיא אבן יסוד בהשקפת העולם של התורה. רש"ר הירש בפירושו לתורה מבאר כי התופעה הטבעית של מולד הלבנה והתחדשותה, היא כעין עדות על חידוש העולם ועל בריאתו ברצון חופשי של ה', וממנה לומדים האדם והעם על יכולתם להיוולד מחדש, לבחור ולהשתנות, וממילא לשוב ולהיגאל⁴. 

השקפת העולם של האלילוּת הייתה שהעולם קדמון, היה מאז ומעולם, ולא נברא בידי אלוקים, וממילא אין בו כל חידוש - היום הוא תוצאה ישירה של אתמול ומחר הוא תוצאה של היום, והכל מתנהל בכורח של ברזל, בלא יכולת להתחדש ולהשתנות. כשם שהאלילות הכחישה את עובדת בריאת העולם ברצון חופשי של ה', כך היא הכחישה גם את בחירתו החופשית של האדם. לדידה, האדם נסחף בזרם עיוור של כורח בלתי משתנה, ואין בכוחו לרומם את מוסרו, לבחור, להשתנות ולשוב בתשובה.

רעיון קידוש החודש שהעמידה התורה הוא הרעיון ההפוך להשקפתה של האלילוּת. כבר בארץ מצרים - ארץ שבה הנהיגה ההשקפה האלילית-המטריאליסטית מבנה מדיני וחברתי שכבל כל התפתחות והתקדמות רוחנית - כבר שָם קרא ה' למנהיגיה העתידיים של האומה וציווה אותם על קידוש החודש. הוא הראה להם את מגל הירח הנאבק להיחלץ מאפלה לאורה ואמר - זה יהיה לכם לדוגמה, כשם שהירח נחלץ מן החושך והולך ומתמלא, כן אתם היו מתחדשים ומתעלים, ואף מלמדים לעמים כולם את רעיון החידוש, החירות והמוסר.

חידוש הלבנה רומז אפוא על תנועת ההתחדשות של המציאות כולה. הוא מבשר כי העולם אינו קדמון, אלא נברא ברצון חופשי של ה', וממילא טמונים בו כוחות של התחדשות, התרוממות, תשובה וגאולה. כאשר ציווה ה' על עם ישראל לקדש את החודש, הוא העמיד את כוח ההתחדשות בתור היסוד שעליו עומדת האומה וכל יחיד בתוכה. מכך אנו למדים כי יש ביד האדם כוח לקום לתחייה, להיגאל מכל רע מוסרי, חברתי ופיזי, להתעלות לקרבת ה' כנגד כל החושך ושכחת האלוקים ששקע בהם, ולשאוף לחזון של מוסר וישע⁵. חידוש הלבנה הוא אות ומופת המבטיח את התחדשות המציאות ואת גאולתם השלמה של ישראל, כפי שהקשת היא אות לאנושות על קיום העולם. וכך כתוב בספר ערוך השלחן: "כשם שהלבנה תחשך ותאיר, כמו כן ישראל, כמו שאנו אומרים בברכתה: וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה"⁶.

מתוך כך גם מובן מדוע ראש חודש הוא יום כפרה. כפרה היא היכולת לחיות חיים חדשים לגמרי ולהפוך לאדם אחר, וחידוש הלבנה מלמד כל אחד מאיתנו שבכוחו להיוולד מחדש. ראש חודש הוא הזמן שבו נותן לנו הקב"ה כוחות חדשים, ואף אם נכשלנו בחטא בחודש הקודם חלילה, בכוחנו לתקן את שהיה, לעשות תשובה ולהתחיל מחדש⁷. וכן נאמר בתפילת מוסף לראש חודש: "זיכרון לכולם יהיו ותשועת נפשם מיד שונא", ומבואר באורחות חיים כי ראש חודש הוא יום של ישועה מן השונא - מן היצר הרע השונא את ישראל ומחטיאם, ואף עולת החודש באה לכפר על כל החטאים שהיו בחודש הקודם⁸. ראש חודש הוא אפוא יום שבו מתחדשת בנו רוח חדשה ונברא לנו לב חדש לדעת ה' ויראתו⁹, ובכוחנו לעשות בו תשובה על העבר ולהתחיל מחדש.