logo-white

פרק א – הלכות ראש חודש. פרק א – הלכות ראש חודש

מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש

facebook email whatsapp

מותר לעשות מלאכה בראש חודש1, אך הנשים נוהגות שלא לתפור ולסרוג בו2, כדי שיהיה ניכר שראש חודש הוא יום קדוש ואין הוא כשאר ימי החול3. ויש נשים מיוצאות ספרד שנוהגות שלא לעשות בו כל מלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש4

בזמננו נשים רבות אינן תופרות ואינן סורגות כל השנה, והמנהג שלא לעשות מלאכה אינו מורגש. לכן כדאי שכל אישה תבחר מלאכות מסוימות שהיא רגילה לעשות בימי החול, ותימנע מעשייתן בראש חודש5.

הטעם לכך שרק נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש הוא ששנים-עשר ראשי החודשים היו צריכים להיות ימי חג, אך כאשר חטא עם ישראל בעגל ניטלו ממנו ימי חג אלו, ונשאר מהם רושם מועט לנשים, שכר על כך שהן לא חטאו בחטא העגל6. וכך אמרו חכמים במדרש: "'וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם וכו' פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי'7, שמעו הנשים ולא רצו לתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם: לא נשמע לכם לעשות שִקוץ ותועבה שאין בו כח להציל! ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים. ונתן להן שכר לעולם הבא, שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים שנאמר: 'תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי'"8. וראוי שנשים תתארגנה ותדאגנה לקיומם של ימי עיון ושיעורי תורה עבורן בראשי חודשים, כפי שנהגה האישה השונמית, שהקבילה את פני הנביא אלישע בכל ראש חודש9.

נשים העושות מלאכה בראש חודש כבכל יום, יש להן על מי לסמוך10.

מותר לנשים שנמנעות מעשיית מלאכה בראש חודש ללכת לעבודתן כהרגלן, כיוון שהיעדרות ממנה כרוכה בהפסד כספי, ובמצב זה לא נהגו להימנע מעשיית מלאכה11.

11 הערות

1.
שו"ע תיז א.
2.
עיין שו"ע תיז א, וביאור הלכה שם ד"ה והנשים, שנשים אינן רשאיות לעשות מלאכה בראש חודש, ועיין רמ"א תיז א, שהאיסור כולל רק מלאכות שנהגו להימנע מהן, ועיין דעת תורה למהרש"ם תיז א ד"ה והנשים, שנהגו להימנע מטווייה ותפירה, ועיין ארחות רבנו (תשע"ד) חלק א עמ' שכה, והליכות שלמה ראש חודש פרק א סעיף כב, וחוט שני שבת חלק ד עמ' שיח, שנהגו להימנע מתפירה וסריגה, ועיין הלכות חג בחג עמ' ע, שכן הוא מנהג רוב המקומות, ועיין שו"ת רבבות אפרים חלק ג סימן רחצ: "העיקר שלא תופרות וסורגות וכדומה, אבל דברים אחרים לא קִבלו עליהן". ועיין הליכות שלמה שם, שיש שנמנעות גם מגיהוץ אך נשים רבות מקילות בגיהוץ, ועיין הליכות שלמה שם, והלכות חג בחג שם, שגם כיבוס ביד אסור, ועיין הלכות חג בחג שם, שכן הוא מנהג רוב המקומות, ועיין רבבות אפרים שם, שחולק ומתיר כיבוס, ועיין ארחות רבנו שם, שהנשים בבית הגרי"י קנייבסקי נהגו שלא לתפור ולסרוג, ולא נמנעו מכיבוס, ועיין הליכות שלמה שם, וחזון עובדיה עמ' רנו, שכיבוס במכונה מותר, ועיין חוט שני שם, והלכות חג בחג עמ' עא סוף הערה 11, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים ואוסרים כיבוס במכונה. ועיין הליכות שלמה ראש חודש פרק א דבר הלכה לג: "ורבים נהגו לדקדק בזה רק לנשואות, אולם יש נוהגים כן גם בפנויות", ועיין ארחות חיים (ספינקא) תיז ג, וילקוט יוסף שבת חלק ה (תשנ"ד) סימן תיז הערה א, שגם פנויות בכלל המנהג, ועיין שו"ת שבט הקהתי חלק א סימן קלה אות ד. ועיין באור הלכה סוף סימן תיז, שהסתפק אם גם בליל ראש חודש יש לנשים להימנע מעשיית מלאכה, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן נ אות א, שמחמיר, ועיין חזון עובדיה חנוכה עמ' רמט, שמקל. ועיין משנ"ב תיז ד, שבחודשים שבהם ראש חודש הוא יומיים, יש סוברים שאין לעשות מלאכה בשני הימים, ויש חולקים וסוברים שביום הראשון של ראש חודש מותר לעשות מלאכה, ועיין הליכות שלמה ראש חודש פרק א סעיף כב, ואור לציון חלק ג פרק א הערה א, וחוט שני שבת חלק ד עמ' שיט, שהמנהג הוא להימנע מעשיית מלאכה בשני הימים, ועיין חזון עובדיה חנוכה עמ' רמו הערה א. ועיין הלכות חג בחג עמ' סג ואילך, שהאריך בביאור מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש.
3.
עיין באור הלכה תיז א ד"ה והנשים.
4.
עיין בן איש חי שנה שניה פרשת ויקרא סעיף א, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק א סעיף ה. ועיין הלכות חג בחג עמ' עב הערה 12, שיוצאי אשכנז אינם נוהגים כן. ועיין ברית כהונה מערכת הרי"ש אות ג: "צרכי הבית כגון כיבוס, כיבוד, ברירה ובישול וכיוצא בהם עושים, ואין מקפידים להִמנע רק ממלאכת תפירה וטויה וכיוצא בהם". ועיין אור לציון חלק ג פרק א הערה א, שרק מלאכה שיש בה טורח אסורה, כגון תפירה, רקמה, כיבוס ביד ותליית כביסה. ועיין חזון עובדיה חנוכה עמ' רמו, שמותר לנשים לעשות מלאכה לצורך בני הבית ללא קבלת שכר, ועיין בן איש חי שם, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם, ואור לציון חלק ג פרק א שאלה א, שמשמע שגם מלאכה לצורך בני הבית אסורה.
5.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
6.
טור סימן תיז, משנ"ב תיז ג. ועיין אור זרוע חלק ב סימן תנד, טעם נוסף לכך שדווקא הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש, משום שקדושת ראש חודש תלויה בהתחדשות הלבנה, וטבע גופן של הנשים מכוון להתחדשות ולטהרה חודשיים (עיין שבת ומועדי קודשיך חלק שבת ויום טוב עמ' רצה), ועיין בן איש חי שנה שניה ויקרא סעיף ב, שלפי הקבלה נשים שייכות לקדושת ראש חודש יותר מגברים "ומזה תבין עד כמה צריכה האשה להזהר בקדושת ראש חודש, כי בכמה מצות הנשים טפלות לאנשים, ורק בזאת, הנשים הם עיקר יותר מן האנשים". והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שלדעת הטורי אבן מגילה כב ב, גם גברים לא עשו מלאכה בראש חודש בזמן שבית המקדש היה קיים, כיוון שאין לאדם לעשות מלאכה ביום שמקריבים בשמו קורבן מוסף.
7.
שמות לב ב.
8.
תהילים קג ה. פרקי דרבי אליעזר פרק מה.
9.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
10.
ילקוט יוסף שבת חלק ה (תשנ"ד) סימן תיז סעיף ב. ועיין שם, שנשים הנוהגות כן סומכות על הפוסקים הסוברים שכוונת חכמים שאמרו שנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש היא שמנהג זה הוא מנהג טוב, אך אין כוונתם לומר שמנהג זה מחייב את כל הנשים.
11.
ערוך השלחן תיז י, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק א סעיף ה, ילקוט יוסף שבת חלק ה (תשנ"ד) סימן תיז סעיף ב, משנ"ב מהדורת איש מצליח תיז א הערה 1. ועיין חוט שני שבת ד עמ' שיט, שאוסר לעשות מלאכה לצורך פרנסה, ועיין ברית כהונה מערכת הרי"ש אות ג: "נוהגים הנשים שלא לעשות מלאכה, בין שהמלאכה להרויח בין שהיא מלאכת עצמם", ועיין חזון עובדיה חנוכה עמ' רמו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ