מותר לעשות מלאכה בראש חודש1, אך הנשים נוהגות שלא לתפור ולסרוג בו2, כדי שיהיה ניכר שראש חודש הוא יום קדוש ואין הוא כשאר ימי החול3. ויש נשים מיוצאות ספרד שנוהגות שלא לעשות בו כל מלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש4.
בזמננו נשים רבות אינן תופרות ואינן סורגות כל השנה, והמנהג שלא לעשות מלאכה אינו מורגש. לכן כדאי שכל אישה תבחר מלאכות מסוימות שהיא רגילה לעשות בימי החול, ותימנע מעשייתן בראש חודש5.
הטעם לכך שרק נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש הוא ששנים-עשר ראשי החודשים היו צריכים להיות ימי חג, אך כאשר חטא עם ישראל בעגל ניטלו ממנו ימי חג אלו, ונשאר מהם רושם מועט לנשים, שכר על כך שהן לא חטאו בחטא העגל6. וכך אמרו חכמים במדרש: "'וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם וכו' פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי'7, שמעו הנשים ולא רצו לתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם: לא נשמע לכם לעשות שִקוץ ותועבה שאין בו כח להציל! ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן בעולם הזה, שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים. ונתן להן שכר לעולם הבא, שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים שנאמר: 'תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי'"8. וראוי שנשים תתארגנה ותדאגנה לקיומם של ימי עיון ושיעורי תורה עבורן בראשי חודשים, כפי שנהגה האישה השונמית, שהקבילה את פני הנביא אלישע בכל ראש חודש9.
נשים העושות מלאכה בראש חודש כבכל יום, יש להן על מי לסמוך10.
מותר לנשים שנמנעות מעשיית מלאכה בראש חודש ללכת לעבודתן כהרגלן, כיוון שהיעדרות ממנה כרוכה בהפסד כספי, ובמצב זה לא נהגו להימנע מעשיית מלאכה11.