תוכן עניינים
הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
מתפללים תפילת ערבית בבית הכנסת בנעימת חג1, ולאחר תפילת עמידה נוהגים לומר הלל שלם בברכה2. זאת זכר להלל שהיו אומרים בבית המקדש בזמן שחיטת הפסח3, וכדי לפרסם את ניסי יציאת מצרים בציבור4. בכל החגים אין אומרים הלל בלילה, כיוון שקדושת החג הולכת ומתווספת בהדרגה והיא מופיעה בשלמות רק ביום, אך בליל הסדר קדושת החג מאירה במלואה כבר בלילה5, כמו שנאמר: "לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר"6.
המנהג לומר הלל בברכה לאחר תפילת עמידה הוא רק בציבור, אך אדם המתפלל ביחידות לא יאמר הלל בברכה1, כיוון שטעם עיקרי לאמירת ההלל הוא פרסום הנס בציבור2. ומנהג יוצאי ספרד לומר הלל בברכה גם כאשר אדם מתפלל ביחידות3, כיוון שישנם טעמים נוספים לאמירתו, ועוד משום שלפי הקבלה, מעלת אמירתו גדולה מאוד והיא שייכת גם ביחיד4.
נשים המתפללות בבית הכנסת עם הציבור אומרות את ההלל בברכה יחד עם הציבור, כיוון שהן חלק מהציבור1. אך נשים שאינן מתפללות בבית הכנסת, לא תאמרנה הלל בברכה ביחידות2. ויש מי שסובר שנשים שאינן מתפללות בבית הכנסת תאמרנה הלל בברכה ביחידות בביתן3, ולא נהגו כדבריו4.
אין להתעכב לאחר התפילה בשיחת חברים וכיוצא בזה, אלא יש להזדרז לחזור הביתה כדי להתחיל את הסדר מיד, וכך הילדים לא יהיו עייפים מדי, ולא יירדמו5.