תענית בכורות

שו"ע תע ב: יש אומרים, רמ"א שם, בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו הלכות ערב פסח שחל בשבת אות א, עיין כף החיים תע כג, חזון עובדיה חלק א עמ' רטו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק י סעיף ב, נתיבי עם תע ג, קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן תיח סעיף ה, לוח דינים ומנהגים אהבת שלום (תשפ"א) עמ' 395. ועיין שו"ע שם: ויש אומרים, שכאשר ערב פסח חל בשבת הבכורות פטורים מהתענית, ועיין משנ"ב שם ז, שטעם דעה זו הוא שיסודה של תענית בכורות במנהג, ולא נהגו להתענות כאשר לא ניתן להתענות ביום המקורי, ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' רטז, שאף שלפי כללי הפסיקה, כאשר השלחן ערוך מביא דעה אחת בשם "יש אומרים" ואת הדעה השנייה בשם "ויש אומרים" - ההלכה היא כדעה השנייה, נהגו בעניין זה כדעה הראשונה, אך בכור יוצא ספרד המקל במקום צורך שלא להתענות, יש לו על מה שיסמוך (ועיין חזון עובדיה שם עמ' רנד: "אם אפשר לבכורים להשתתף בסעודת מצווה טוב לעשות כן", ועיין אור לציון חלק ג פרק יב שאלה ג, שכתב כעין זה). ועיין חזון עובדיה עמ' ריז, שאב יוצא ספרד הרגיל בשנים רגילות להתענות תענית בכורות עבור בנו הבכור הקטן, יכול להקל בשנה זו, ואין הוא צריך להתענות עבור בנו או להשתתף בסעודת מצווה כדי להיפטר מהתענית.

ערוך השלחן תע ד.

עיין חזון עובדיה חלק א עמ' רטו, עיין תשובות והנהגות חלק ב סימן ריא. ועיין תשובות והנהגות שם, וארחות רבנו (תשע"ד) חלק ב עמ' סב, שיש מחמירים להשתתף בסעודת מצווה גם ביום שישי, כיוון שיש סוברים שכאשר ערב פסח חל להיות בשבת, מקדימים את התענית ליום שישי.