סעודה שלישית

שו"ע סימן רצא סעיף ב וסימן תמד סעיף א.

עיין שו"ע רצא ה, ומשנ"ב תמד ח, אור לציון חלק ג פרק יד שאלה א. ועיין ערב פסח שחל בשבת (כהן) פרק ח סעיף טו, שאף המחמירים שלא לאכול מצה שרויה בפסח, רשאים לאכול מצה שרויה (כגון 'קניידלך') בערב פסח. ועיין לעיל פרק ד, וערב פסח שחל בשבת (כהן) פרק כא סעיף ה, שיש פוסקים המתירים לאכול בערב פסח עוגות העשויות מעיסה המכילה קמח מצה, שמן, ביצים, סוכר ומיני תבלינים, ולפי דבריהם אפשר לקיים בהן את מצוות סעודה שלישית.

עיין שו"ע תמד א, שניתן לקיים את מצוות סעודה שלישית באכילת מצה עשירה (מצה שעיסתה נילושה במי פירות), ועיין ערוך השלחן תמד ה, שיוצאי אשכנז נמנעים מאכילת מצה עשירה בפסח, אך לא בערב פסח, ולכן גם הם רשאים לקיים מצוות סעודה שלישית במצה עשירה, ועיין שו"ע הרב תמד ג, ומשנ"ב תעא כא, שחולקים וסוברים שיוצאי אשכנז נוהגים שלא לאכול מצה עשירה משעה שאסור לאכול חמץ, ועיין פסקי תשובות סימן תמד הערה 18, ונטעי גבריאל ערב פסח שחל בשבת פרק ל סעיף ז, שכן המנהג, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק י סעיף סד, שהאחרונים נחלקו אם בסעודה שלישית בשבת זו, מצה עשירה נחשבת כפת ויש לברך לפני אכילתה "המוציא" גם כשאין אוכלים ממנה שיעור קביעת סעודה, או שאין היא נחשבת כפת ויש לברך לפני אכילתה "מזונות" (עיין חזון עובדיה חלק א עמ' רסה), ולכן ראוי שלא לאכול בסעודה שלישית מצה עשירה, כדי שלא להיכנס לספק ברכות, "ומעוד כמה טעמים", ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ד סעיפים טו-טז, שבזמננו גם יוצאי ספרד נוהגים שלא לאכול מצה עשירה, ובפרט מצות עשירות הנעשות במפעלי תעשיה שקשה מאוד להשגיח שלא תתערב בעיסתן טיפת מים, ומערבים בהן חומר מתפיח וחומרים שמפרישים מים, והן אסורות באכילה, ועיין לעיל הלכות חמץ פרק ה, ועיין שו"ת אור לציון חלק ג פרק יד הערה א, שהכנת מצה עשירה דורשת זהירות מרובה, וקשה מאוד להכינה מבלי להיכשל, ולכן רצוי שלא לאכול מצה עשירה בסעודה שלישית, ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' רסד, שחולק וסובר שניתן לקיים מצות סעודה שלישית באכילת מצה עשירה, ויש לברך לפני אכילתה "בורא מיני מזונות". ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' רסב ואילך, שניתן לקיים מצוות סעודה שלישית בדרך נוספת: לקחת מצה ששיעורה כזית או יותר, להניחהּ בסיר עם מרק לאחר שהוסר מהאש וחומו יותר משיעור שהיד סולדת בו, להשהות בו את המצה עד שתספוג היטב את טעם התבשיל ולהוציאהּ מהסיר כשהיא שלמה. המיוחד במצה זו הוא שדינה כפת וברכתהּ "המוציא", ואף על פי כן מותר לאוכלהּ בערב פסח, שכן אי אפשר לצאת בה ידי חובת מצוות אכילת מצה בליל הסדר, כיוון שהיא מבושלת, ועיין חזון עובדיה שם עמ' רסד, שזו הדרך המובחרת לקיים מצוות סעודה שלישית בשבת זו, ועיין שער הציון תמד א, שיש סוברים שאסור לאכול בערב פסח מצה מבושלת, ועיין משנ"ב תעא כ, שמתיר, ועיין כף החיים תעא לה, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ח סעיפים ב-ד, שחולקים ואוסרים לאכול בערב פסח מצה מבושלת שברכתה "המוציא". ועיין אור לציון חלק ג פרק יד הערה א ד"ה ועל כל פנים, ותשובות אביגדר הלוי עמ' שנז, שאין לאכול בסעודה שלישית מצה מטוגנת (מצה-בריי), כיוון שיש סוברים שטיגון במעט שמן אינו נחשב בישול, ועיין תשובות אביגדר הלוי שם, בדברי השואל.

רמ"א תמד א, ומשנ"ב שם ח. ועיין שם ושם, שאפשר לקיים את מצוות סעודה שלישית באכילת פירות, אך אכילת דברים שדרך לשבוע מהם כבשר ודגים, עדיפה, ועיין פרי מגדים סימן רצא משבצות זהב ס"ק ב וס"ק ה, וכף החיים תמד טז, שהמקיים את מצוות סעודה שלישית באכילת פירות, טוב שיאכל פירות משבעת המינים. ועיין משנ"ב תמד ח, שיש סוברים שחובה לאכול פת בסעודה שלישית, ולכן טוב לחלק את סעודת השחרית לשתיים, כדי שתיחשב כשתי סעודות, דהיינו לקדש, לברך ברכת "המוציא" ולאכול כביצה פת ואת רוב התבשילים (עיין פסקי תשובות תמד ה), ואז לברך ברכת המזון, לצאת מהבית לסיבוב קצר (עיין משנ"ב רצא יד), לשהות זמן מה, ליטול ידיים ולאכול שוב כביצה פת ומעט תבשילים לשם סעודה שלישית, ועיין אגרות חזון איש חלק א סימן קפח, שיש לשהות חצי שעה בין סעודה לסעודה, ועיין דרכי חיים ושלום עמ' תיט, שדי לשהות רבע שעה, ועיין חמד משה תמד ו, שדי לשהות כמה שניות. ועיין פסקי תשובות סימן תמד הערה 56, ונטעי גבריאל פרק כג סעיף ב, שיש מגדולי ישראל שלא החמירו כן וסמכו על הדעה שאין חובה לאכול פת בסעודה שלישית, ועיין משנ"ב שם, ופסקי תשובות תמד ה, שגם המחמירים לאכול בבוקר שתי סעודות, יקפידו לאכול סעודה שלישית בצהריים, כיוון שלדעת השלחן ערוך אין יוצאים ידי חובת מצוות סעודת שלישית בסעודה הנאכלת לפני שעה שישית ומחצה.

משנ"ב סימן תעא ס"ק י וס"ק כ.

עיין שו"ע רצא ה, חזון עובדיה חלק א עמ' רסה סוף ד"ה ולענין, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק י סעיף סג, שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק נ סעיף יב. ועיין ערוך השלחן תמד ה. מובן מאליו שהמקפיד לקיים את מצוות סעודה שלישית במצה עשירה או בתבשיל העשוי ממיני דגן, רשאי להוסיף להם בשר, דגים וכיוצא בהם.

שו"ע תעא א, ומשנ"ב שם. ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' קצט, שבמקום הצורך מותר לאכול לאחר שעה עשירית מצה עשירה או תבשילים העשויים ממיני דגן עד שיעור כביצה, ועיין שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א סימן קו, וכף החיים תעא ב, שחולקים, ועיין קובץ אור תורה אייר תשס"ח עמ' תרפא. ועיין ערוך השלחן רצא ד, ובן איש חי שנה שניה פרשת חיי שרה אות יד, שלפי הקבלה יש לאכול סעודה שלישית לאחר תפילת מנחה.

שו"ע תעא א, ומשנ"ב שם. ועיין כף החיים תמד טז, שיש לאכול לפחות כזית, ועיין פרי מגדים סימן רצא משבצות זהב ס"ק א, שעדיף לאכול לפחות כביצה.