אכילת פת בסעודת ליל שבת

עיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו דיני ערב פסח שחל בשבת סעיף ג, עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק י סעיף כט. עיין רמ"א תעא ב, ומשנ"ב שם יב, וחזון עובדיה חלק א עמ' רסג, ואור לציון חלק ג פרק יד שאלה א, ונטעי גבריאל ערב פסח שחל בשבת פרק יח סעיף א, שמצד הדין ניתן לברך את ברכת "המוציא" על מצות, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק י סעיף לב, ופסקי תשובות סימן תמד אות ג סעיף ד, ואור לציון חלק ג פרק יד הערה א ד"ה וממוצא הדברים, שרבים נמנעים מכך, כיוון שיש סוברים שהאיסור לאכול מצה בערב פסח מתחיל מהלילה, וגם משום שיש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן, ועיין פסקי תשובות שם, שמנהג ישראל מדורי דורות לאכול חמץ בסעודת ליל שבת ובסעודת שחרית. ועיין אור לציון שם, שיוצאי ספרד נוהגים לברך על מצה שלא בימי הפסח "בורא מיני מזונות", ולכן יוצא ספרד הרוצה לברך "המוציא" על מצות, צריך לאכול מצות בשיעור קביעת סעודה, דהיינו בשיעור של לפחות ארבע ביצים שהוא בערך כארבע - חמש מצות, ועיין הגר"מ מזוז שליט"א באור תורה אייר תשנ"ד עמ' תקסח, שכתב כעין זה, ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) פסח חלק ב סימן תמד הערה יח עמ' תשיב, שחולק וסובר שבערב פסח שחל בשבת, ברכת המצה ליוצאי ספרד היא "המוציא", וכן משמע מחזון עובדיה חלק א עמ' רסב. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו דיני ערב פסח שחל בשבת אות ו, ופסקי תשובות תמד ב, שמצה אינה מוקצה בשבת, אף שאסור לאוכלה, כיוון שילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך רשאים לאוכלה, אך מצות מהודרות שנקנו במיוחד לליל הסדר ואין בדעת האדם לתנן לילדים קטנים בשבת, נחשבות מוקצה מחמת חסרון כיס והן אסורות בטלטול. ועיין בית יוסף סימן תמד ד"ה ומה שכתב, שאפשר לקיים את מצוות סעודת שבת באכילת מצה עשירה, ועיין אור לציון חלק ג פרק יד הערה א ד"ה והוא הדין, שכדי לברך על מצה עשירה "המוציא" וברכת המזון, יש לקבוע עליה סעודה ולאכול ממנה לפחות שיעור של מאתיים שלושים סמ"ק, ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' רסה, שכתב כעין זה, ועיין אגרות משה אורח חיים חל א סימן קנה, שחולק וסובר שדי לאכול מהמצה העשירה שיעור כביצה, כיוון שבשבת זו, שמצה עשירה משמשת תחליף ללחם, שיעור מועט ממנה נחשב שיעור קביעת סעודה, ועיין חזון עובדיה שם עמ' רסג, שלא כדאי לאכול מצה עשירה בשבת זו בשיעור של פחות מארבע ביצים, כדי שלא להיכנס למחלוקת אם לברך עליה "מזונות" או "המוציא".

עיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק י סעיף לו וסעיף מז.