אכילת הפת בלא חשש לפיזור החמץ

עיין נטעי גבריאל ערב פסח שחל בשבת פרק יט סעיף ג, עיין ערב פסח שחל בשבת (כהן) פרק ח סעיף יז. ועיין נטעי גבריאל שם סעיף ד, ופסקי תשובות תמד יג, שיש לחשוש שסילוק הפת מהשולחן מצריך לברך ברכה ראשונה על המאכלים המובאים בהמשך הסעודה, כיוון שהם אינם טפלים לפת, ולכן כדאי לאכול בסוף הסעודה מעט פת, ועיין הליכות שלמה פרק ח סעיף יד, וחוט שני פסח עמ' קעא, ושבות יצחק פסח פרק ט אות ד עמ' קיא, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים וסוברים שסילוק הפת מהשולחן אינו מצריך לברך ברכה ראשונה על המאכלים שיובאו בהמשך הסעודה, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שכן נוהגים. ועיין שו"ע קפ ב, ומשנ"ב שם, שבזמן ברכת המזון צריך להיות לחם על השולחן, לכן לפני ברכת המזון ראוי להביא לחם עטוף בשקית (כדי שלא יתפזרו פירורים) ולהניחו על השולחן.

נטעי גבריאל ערב פסח שחל בשבת פרק יט סעיף ה, ופסקי תשובות תמד יג. ועיין משנ"ב קעח לג, והלכה ברורה סימן קעח סעיף א. ועיין פסקי תשובות שם, שמחלוקת האחרונים שנזכרה בהערה הקודמת, אם יש לברך ברכה ראשונה על המאכלים הנאכלים לאחר סילוק הפת, נאמרה גם במצב זה. ועיין פסקי תשובות תמד הערה 100, שכאשר אוכלים בשני מקומות יש להדליק את נרות השבת במקום שמקדשים, ורק אם הדבר אינו אפשרי ניתן לסמוך על כך שמנורת החשמל שמאירה שם נחשבת נר שבת, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאין צורך להדליק את נרות השבת במקום שמקדשים, וניתן לסמוך על כך שמנורת החשמל נחשבת נר שבת.