חלב של בהמה שאכלה חמץ בפסח, אין בו איסור אכילת חמץ, כיוון שהחמץ שאכלה הבהמה כבר התעכל במעיה ובטל מן העולם; אלא שבכל זאת, יש סוברים שחלב זה אסור בשתייה, כיוון שהחמץ שממנו ניזונה הבהמה סייע בהבאת החלב לעולם, ונמצא שהשותה ממנו נהנה מהחמץ1. רבים מהאחרונים חולקים על כך, וסוברים שחלב של בהמה שאכלה חמץ בפסח מותר בשתייה, כיוון שכלל בידינו: 'זה וזה גורם - מותר', כלומר דבר שבא לעולם מכוחם של שני דברים - האחד אסור בהנאה והשני מותר בהנאה - מותר ליהנות ממנו. לדוגמה: אסור ליהנות מדבר ששימש לעבודת כוכבים, ואף על פי כן, שדה שזיבלו אותו בזבל ששימש לעבודת כוכבים, פירותיו מותרים, משום שלא רק הזבל, האסור בהנאה, סייע בהבאת הפירות לעולם, אלא גם קרקע השדה, המותרת בהנאה, סייעה בכך2. הוא הדין כאן: כיוון שהבהמה אוכלת מלבד החמץ גם דברים אחרים, המותרים בהנאה, חלבהּ מותר3.
מחלוקת הפוסקים בדבר כשרותו של חלב בהמה שניזונה מחמץ היא בנוגע לבהמה הניזונה מחמץ בפסח, אך בהמה שניזונה מחמץ ונחלבה לפני פסח, לדעת כולם חלבהּ מותר. זאת כיוון שבשעה שהבהמה אכלה את החמץ, הוא היה מותר בהנאה, וכשהגיע הפסח, החמץ כבר לא היה קיים4.
רבים נהגו להדר ולקנות את כל מוצרי החלב לפני פסח, מחשש שמוצרי החלב המשווקים בפסח עשויים מחלב שהתהווה על ידי חמץ5. אך בזמננו אין צורך להדר בכך, ואפשר לקנות את מוצרי החלב בפסח, כיוון שגופי הכשרות מקפידים על כך שהפָּרות תאכלנה בפסח מזון כשר לפסח, ואין חשש שמוצרי החלב המשווקים בפסח התהוו על ידי חמץ6. אף על פי כן, ישנם גופי כשרות המסמנים את מוצרי החלב שעשויים מחלב שנחלב לפני הפסח בחותמת מיוחדת - 'כשר לפסח ערב פסח', כדי שהלקוחות ידעו שמוצרים אלו הופקו מחלב שנחלב לפני פסח, ואין בו כל חשש7.