הנוסעים לכל חג הפסח

שלושים יום לפני חג הפסח, חלה חובת בדיקת חמץ. לכן, אדם שעוזב את ביתו שלושים יום לפני החג, צריך לבדוק חמץ בלילה שלפני יציאתו, גם אם הוא מתכנן לחזור לביתו רק לאחר הפסח. ואם שכח ולא בדק בלילה שלפני יציאתו, יבדוק בָּיום. לכן, בחורי ישיבה ותלמידות אולפנה, שנוסעים לביתם לקראת פסח, צריכים לעשות בדיקת חמץ בלילה שלפני יציאתם, מכיוון שהחמץ שבחדר שייך להם, והחדר עצמו נתון לשימושם. ולאחר הבדיקה יבטלו את החמץ, ויאמרו: "כל חמץ ושאור שיש בחדר זה, יבטל ויהיה כעפר הארץ"¹.

וכן הדין לנוסעים מביתם לכל חג הפסח, כגון בנים הנוסעים להוריהם או בני משפחה שנוסעים לבית הארחה לכל חג הפסח, שעליהם לבדוק חמץ בלילה שלפני צאתם מהבית, ולוודא שאין בביתם חמץ. אם הם יוצאים לפני אור לארבעה עשר בניסן, יבדקו חמץ בערב שלפני יציאתם בלא ברכה, ואם הם יוצאים לאחר אור לארבעה עשר בניסן, יבדקו חמץ באור לארבעה עשר, בברכה.