פרק ו - בדיקת חמץ לנוסע מביתו

בני משפחה שאינם נמצאים בביתם באור לארבעה עשר בניסן, אך עתידים לחזור לביתם בפסח, כגון בני משפחה הנוסעים להוריהם לליל הסדר ומקדימים לנסוע בי"ג בניסן או קודם לכן, צריכים לבדוק את החמץ בלילה שקודם יציאתם, אך לא יברכו לפני הבדיקה. ואם שכחו ולא בדקו את החמץ בלילה שלפני יציאתם, יבדקו את החמץ ביום צאתם. הטעם שאין מברכים על בדיקה זו הוא שנוסח הברכה שמברכים לפני בדיקת חמץ, "על ביעור חמץ", תוקן רק למצב שבו עתידים לבער את החמץ שיימצא בבדיקה. אך אדם הבודק חמץ באור לי"ג בניסן או קודם לכן, אינו צריך לבער את החמץ שימצא, שהרי הוא יכול ליהנות ממנו עוד כמה ימים, ועל כן לא יברך "על ביעור חמץ". לאחר הבדיקה, יש לבטל את החמץ, ולומר: "כל חמץ ושאור שיש בבית זה, יבטל ויהיה כעפר הארץ"¹.

שלושים יום לפני חג הפסח, חלה חובת בדיקת חמץ. לכן, אדם שעוזב את ביתו שלושים יום לפני החג, צריך לבדוק חמץ בלילה שלפני יציאתו, גם אם הוא מתכנן לחזור לביתו רק לאחר הפסח. ואם שכח ולא בדק בלילה שלפני יציאתו, יבדוק בָּיום. לכן, בחורי ישיבה ותלמידות אולפנה, שנוסעים לביתם לקראת פסח, צריכים לעשות בדיקת חמץ בלילה שלפני יציאתם, מכיוון שהחמץ שבחדר שייך להם, והחדר עצמו נתון לשימושם. ולאחר הבדיקה יבטלו את החמץ, ויאמרו: "כל חמץ ושאור שיש בחדר זה, יבטל ויהיה כעפר הארץ"¹.

וכן הדין לנוסעים מביתם לכל חג הפסח, כגון בנים הנוסעים להוריהם או בני משפחה שנוסעים לבית הארחה לכל חג הפסח, שעליהם לבדוק חמץ בלילה שלפני צאתם מהבית, ולוודא שאין בביתם חמץ. אם הם יוצאים לפני אור לארבעה עשר בניסן, יבדקו חמץ בערב שלפני יציאתם בלא ברכה, ואם הם יוצאים לאחר אור לארבעה עשר בניסן, יבדקו חמץ באור לארבעה עשר, בברכה.

הנוסעים מביתם לכל חג הפסח, וקשה להם לבדוק חמץ לפני צאתם, יכולים להשכיר את כל ביתם לגוי ולמכור לו את כל החמץ שבבית, ובזה ייפטרו מחובת הבדיקה, מכיוון שהבית והחמץ שבו אינם ברשותם. במצב זה, יש להשאיר חדר אחד בבית שאין משכירים אותו לגוי, כדי לקיים בו את מצוות בדיקת חמץ¹.

היוצא מביתו קודם שלושים יום לפני הפסח, ועתיד לחזור לביתו לאחר הפסח, כגון אדם שיש לו דירת נופש והוא רגיל לשהות בה בתקופת הקיץ, ובסוף הקיץ הוא יוצא ממנה ובכוונתו לשוב אליה בקיץ הבא, נחלקו האחרונים אם עליו לבדוק חמץ לפני יציאתו. והטוב ביותר שלפני פסח ישכיר את ביתו לגוי וימכור לו את חמצו, ובזה יצא ידי כולם¹.

אדם המתארח עם משפחתו בבית הוריו או בבית הורי אשתו, וייחדו לו שם חדר ששאר בני הבית אינם נכנסים לשם, וברצונו לבדוק חמץ בחדר זה בעצמו, לא יברך על הבדיקה, אלא ישמע את הברכה מבעל הבית, ויבדוק את החדר על סמך ברכתו. זאת משום שיש סוברים שחובת הבדיקה אינה מוטלת עליו¹.