logo-white

תוכן עניינים

הלכות פסח

הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ו - בדיקת חמץ לנוסע מביתו

facebook email whatsapp

בני משפחה שאינם נמצאים בביתם באור לארבעה עשר בניסן, אך עתידים לחזור לביתם בפסח, כגון בני משפחה הנוסעים להוריהם לליל הסדר ומקדימים לנסוע בי"ג בניסן או קודם לכן, צריכים לבדוק את החמץ בלילה שקודם יציאתם, אך לא יברכו לפני הבדיקה. ואם שכחו ולא בדקו את החמץ בלילה שלפני יציאתם, יבדקו את החמץ ביום צאתם. הטעם שאין מברכים על בדיקה זו הוא שנוסח הברכה שמברכים לפני בדיקת חמץ, "על ביעור חמץ", תוקן רק למצב שבו עתידים לבער את החמץ שיימצא בבדיקה. אך אדם הבודק חמץ באור לי"ג בניסן או קודם לכן, אינו צריך לבער את החמץ שימצא, שהרי הוא יכול ליהנות ממנו עוד כמה ימים, ועל כן לא יברך "על ביעור חמץ". לאחר הבדיקה, יש לבטל את החמץ, ולומר: "כל חמץ ושאור שיש בבית זה, יבטל ויהיה כעפר הארץ"1.

 

1.
שו"ע תלו א, ומשנ"ב שם, וביאור הלכה שם ד"ה ולא, ושער הציון שם ה. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קיח, ושו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן ס, שעדיף למנות שליח שיבדוק את החמץ באור לי"ד בניסן, מאשר לבדוק בעצמו קודם הזמן, ובלבד שהשליח יבדוק כראוי.

שלושים יום לפני חג הפסח, חלה חובת בדיקת חמץ. לכן, אדם שעוזב את ביתו שלושים יום לפני החג, צריך לבדוק חמץ בלילה שלפני יציאתו, גם אם הוא מתכנן לחזור לביתו רק לאחר הפסח. ואם שכח ולא בדק בלילה שלפני יציאתו, יבדוק בָּיום. לכן, בחורי ישיבה ותלמידות אולפנה, שנוסעים לביתם לקראת פסח, צריכים לעשות בדיקת חמץ בלילה שלפני יציאתם, מכיוון שהחמץ שבחדר שייך להם, והחדר עצמו נתון לשימושם. ולאחר הבדיקה יבטלו את החמץ, ויאמרו: "כל חמץ ושאור שיש בחדר זה, יבטל ויהיה כעפר הארץ"1.

וכן הדין לנוסעים מביתם לכל חג הפסח, כגון בנים הנוסעים להוריהם או בני משפחה שנוסעים לבית הארחה לכל חג הפסח, שעליהם לבדוק חמץ בלילה שלפני צאתם מהבית, ולוודא שאין בביתם חמץ. אם הם יוצאים לפני אור לארבעה עשר בניסן, יבדקו חמץ בערב שלפני יציאתם בלא ברכה, ואם הם יוצאים לאחר אור לארבעה עשר בניסן, יבדקו חמץ באור לארבעה עשר, בברכה.

 

1.
עיין שו"ע תלו א, והליכות שלמה פרק ה סעיף יז, ועיין הליכות שלמה שם הערה 89, שבחורי ישיבה יכולים לבדוק בלילה שלפני הנסיעה, ואינם צריכים לטרוח לבוא לישיבה במיוחד כדי לבדוק חמץ באור לי"ד בניסן. ועיין שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן לה, שהבודק חמץ לפני אור לי"ד בניסן אינו צריך להניח פתיתי חמץ בפינות הבית, ועיין קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ג סימן עג, שחולק.

הנוסעים מביתם לכל חג הפסח, וקשה להם לבדוק חמץ לפני צאתם, יכולים להשכיר את כל ביתם לגוי ולמכור לו את כל החמץ שבבית, ובזה ייפטרו מחובת הבדיקה, מכיוון שהבית והחמץ שבו אינם ברשותם. במצב זה, יש להשאיר חדר אחד בבית שאין משכירים אותו לגוי, כדי לקיים בו את מצוות בדיקת חמץ1.

 

1.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, והוסיף שמומלץ שהחדר שמקיימים בו את הבדיקה יהיה המטבח, וינקוהו מחמץ, ויבדקוהו. עיין שו"ע תלו ג, ומשנ"ב שם, ואור לציון חלק ג פרק ז שאלה יט, וחידושי דינים בענייני הפסח בסוף הגדה של פסח מועדים וזמנים עמ' ה. עיין משנ"ב תלו לב, שהאחרונים נחלקו אם כדי להיפטר מחובת בדיקת חמץ, יש להשכיר את הבית לגוי לפני אור לי"ד בניסן, או שאפשר להשכירו גם בי"ד ביום. לדעת המקור חיים והחיי אדם, יש להשכיר את הבית לגוי לפני אור לי"ד בניסן, שאם לא כן, באור לי"ד בניסן חלה חובת בדיקה, והעובדה שבדעת האדם להשכיר את המקום למחרת לגוי, אינה מפקיעה את חובת הבדיקה. ולדעת שו"ת בנין עולם והחתם סופר, אפשר להשכיר את החמץ גם בי"ד בניסן. לדעתם, העובדה שבדעת האדם להשכיר את המקום לגוי מפקיעה את חובת הבדיקה. ועיין שו"ת צמח צדק סימן מז, והליכות שלמה פרק ה סעיף ג, שבמחלוקת זו נוהגים להקל, ולסמוך על השכרה שתיעשה בי"ד בניסן ביום. ועיין שו"ת קנין תורה חלק ג סימן נג וחלק ו סימן כו, שעדיף לחתום על שטר ההרשאה למכירת החמץ לפני ליל י"ד בניסן. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ו סעיף כד, שמחמיר כדעת החיי אדם, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. וישנן רבנויות שעורכות שתי מכירות, מכירה מוקדמת בי"ג בניסן, לאלו הרוצים להיפטר מהבדיקה, ומכירה נוספת בי"ד בניסן.

היוצא מביתו קודם שלושים יום לפני הפסח, ועתיד לחזור לביתו לאחר הפסח, כגון אדם שיש לו דירת נופש והוא רגיל לשהות בה בתקופת הקיץ, ובסוף הקיץ הוא יוצא ממנה ובכוונתו לשוב אליה בקיץ הבא, נחלקו האחרונים אם עליו לבדוק חמץ לפני יציאתו. והטוב ביותר שלפני פסח ישכיר את ביתו לגוי וימכור לו את חמצו, ובזה יצא ידי כולם1.

 

1.
עיין שו"ע תלו א, שהיוצא מביתו יותר משלושים יום לפני הפסח אינו צריך לבדוק חמץ, אך עיין שו"ע הרב תלו ו, שיש אחרונים הסוברים שדברי השו"ע אמורים רק בנוגע למקומות שאין רגילוּת להשתמש בהם בחמץ, אבל מקומות שיש רגילוּת להשתמש בהם בחמץ, יש לבודקם, ועיין שו"ת אגרות משה חלק ד סימן צה, ופסקי תשובות תלו ב, שהטוב ביותר להשכיר את הבית לגוי ולמכור לו את החמץ בערב פסח.

אדם המתארח עם משפחתו בבית הוריו או בבית הורי אשתו, וייחדו לו שם חדר ששאר בני הבית אינם נכנסים לשם, וברצונו לבדוק חמץ בחדר זה בעצמו, לא יברך על הבדיקה, אלא ישמע את הברכה מבעל הבית, ויבדוק את החדר על סמך ברכתו. זאת משום שיש סוברים שחובת הבדיקה אינה מוטלת עליו1.

 

1.
עיין שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן רצא, והליכות שלמה פרק ה סעיף יח.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ