מלאכה גמורה, תפירה, כיבוס, גילוח ותספורת

שו"ע ורמ"א תסח ב, ומשנ"ב שם, ושמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק מב סעיף מא. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, שהאיסור בשכר הוא אפילו במלאכת הדיוט (אם לא במקום שאין ברירה אחרת), דהיינו מלאכה שכל אדם יודע לעשותה, ועשייתה אינה דורשת מיומנות ותשומת לב מיוחדת. ועיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קפט, שחולק וסובר שמלאכת הדיוט מותרת אף בשכר. ועיין שמירת שבת כהלכתה חלק ב פרק מב הערה קלט, שהסתפק האם כיבוס על ידי מכונת כביסה נחשב מלאכה גמורה. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שכיבוס במכונת כביסה נחשב מלאכה גמורה. ועיין ילקוט יוסף (תש"פ) פסח חלק ב עמ' תשלא, שמקל לכבס במכונת כביסה אחר חצות, ועיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קצד, שמותר להפעיל מכונת כביסה לפני חצות היום, אף שהכיבוס יימשך גם לאחר חצות היום, ומשמע שאסור להפעילהּ אחר חצות.

עיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קצא, עיין אור לציון חלק ג פרק יג הערה א, קובץ הלכות לגר"ש קמינצקי פסח עמ' קסח, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

עיין אור לציון חלק ג פרק יג הערה א. ועיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קצא, שטעם ההיתר הוא שבשעת הדחק, יש לסמוך על הסוברים שמותר לאדם לעשות מלאכה גמורה עבור החג לצורך עצמו.