אסרו חכמים לעשות מלאכה מחצות היום של י"ד בניסן, וכמה טעמים לכך. טעם ראשון הוא שיום שאדם מקריב בו קרבן הוא כיום טוב לגביו, והוא אסור במלאכה. וכיוון שאפשר להקריב את קרבן פסח מחצות היום של ערב פסח, זמן זה הוא כיום טוב לכל ישראל1. אף שבזמן הזה איננו זוכים להקריב את קרבן פסח, אנו ממשיכים לקיים הלכה זו מתוך ציפייה שבית המקדש ייבנה במהרה, ומעשינו יהיו מכוונים לשעה זו2. ועוד טעם לאיסור המלאכה מחצות הוא שיהיה לאנשים פנאי להכין את צרכי החג וליל הסדר3. העובר על האיסור ועושה מלאכה בזמן זה, לא יראה סימן ברכה מאותה מלאכה4.
המלאכה האסורה היא מלאכה גמורה, דהיינו מלאכה שמקבלים עליה שכר, או מלאכה שיש בה יצירה חדשה, כתפירה, כיבוס ותספורת. אבל תיקון חפץ שהתקלקל קצת או תפירת בגד שנקרע קצת, מותרים1. לכן יש להקפיד להסתפר ולהתגלח לפני חצות היום. אדם שלא התגלח לפני חצות היום, יכול בדיעבד להתגלח אחר חצות2, מכיוון שיש סוברים שגילוח במכונת גילוח אינו נחשב מלאכה גמורה3.
גזיזת ציפורניים, יש סוברים שהיא מותרת, מכיוון שהיא מלאכת הדיוט. ויש סוברים שהיא אסורה, כיוון שלדבריהם חכמים אסרו במיוחד על גזיזת ציפורניים בחול המועד, כדי שאנשים יקדימו ויגזזו את ציפורניהם לפני החג, ולא יכנסו לחג כשהם מנוולים, ולדבריהם, האסור בחול המועד, אסור גם בערב פסח אחר חצות. לכן יש לגזוז ציפורניים לפני חצות היום, ומי שלא עשה כן, רשאי לגזוז את ציפורניו לאחר חצות1.
מסחר לא נאסר בערב פסח, ולכן מותר לקנות גם דברים שאינם נצרכים לחג1. וכן מותר לומר לגוי לעשות מלאכה עבור יהודי2.
איסור המלאכה בערב פסח קל יותר מאיסור המלאכה בחול המועד. לכן כל המלאכות המותרות בחול המועד, מותרות גם בערב פסח. למשל, מותרות מלאכות הנצרכות להכנת מאכלים, כבישול, אפייה, הבערת אש, טחינה, לישה, השחזת סכין, תיקון המקרר וכיוצא באלו. וכן מותרת מלאכת 'דבר האבד', כלומר מלאכה שאי עשייתה תגרום להפסד כספי1.
איסור עשיית מלאכה מתחיל בחצות היום של י"ד בניסן, אך קודם לכן, מותר לעשות מלאכה ללא הגבלה. זוהי דעת הרמ"א, וכן נוהגים יוצאי אשכנז1. אבל לדעת מרן השלחן ערוך, אסור לעשות מלאכה גמורה (דהיינו מלאכה שמקבלים עליה שכר או מלאכה שיש בה יצירה חדשה, כמבואר לעיל) מהנץ החמה של יום י"ד, ואפילו המלאכה נעשית לצורך החג. אבל מותר לסיים מלאכה שהתחילו בה קודם לכן, ובלבד שהמלאכה נעשית לצורך החג. לכן לדעת השלחן ערוך, אסור למשל להתחיל לבנות פרגולה או לסייד את הבית, מתחילת יום י"ד. אדם שהתחיל את הבנייה או הסיוד לפני הנץ החמה של י"ד בניסן, וסיום המלאכה נצרך לחג, רשאי להמשיך במלאכה ולסיימה עד חצות היום2.
יוצאים מן הכלל הן מלאכת התפירה, הכיבוס והתספורת, שגם לדעת מרן השלחן ערוך, מותר להתחיל בהן עד חצות, משום שהן מלאכות נצרכות מאוד, ובלבד שהן תיעשינה לצורך החג3. לכן מותר לכבס בגדים לצורך החג עד חצות היום, וכן מותר להסתפר לכבוד החג עד חצות.
מובן מאליו שכל המלאכות המותרות לאחר חצות היום, על אחת כמה וכמה שהן מותרות קודם חצות, גם לדעת מרן השלחן ערוך. לכן ברור שמותר לדעתו לעשות מלאכות לצורך הכנת מאכלים או למניעת הפסד כספי. וכן מותר לדעתו להתחיל לעשות כל מלאכת הדיוט לצורך החג, דהיינו מלאכה שכל אדם יודע לעשותה, ועשייתה אינה דורשת מיומנות ותשומת לב מיוחדת.
יציאת מצרים - "יסוד ושורש הכול"
פרק ה - עשיית מלאכה בערב פסח וההכנות לחג
