סגירת החמץ המכור

עיין הליכות שלמה פרק ו דבר הלכה יג, וקנין תורה בהלכה חלק א סימן קי אות ה, ובדיקת חמץ וביעורו פרק ח סעיף יג, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ג סעיף יז. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאפשר להדביק את דלת הארון בסרט הדבקה, כך שלא יהיה ניתן לפתוח את דלת הארון מבלי לקרוע את סרט ההדבקה. ועיין הליכות שלמה שם, ובדיקת חמץ וביעורו שם, על פי שו"ע תמ ב, שמעיקר הדין יש לעשות מחיצה של עשרה טפחים בין החמץ לבין המרחב שמשתמשים בו, אך סגירת החמץ בארון יכולה לשמש תחליף למחיצה. ועיין משנ"ב עם הגהות איש מצליח על משנ"ב תמח יב, בשם הגר"מ מזוז, שאין להניח חמץ שנמכר לגוי במקפיא שמשתמשים בו בפסח, אף אם עוטפים את החמץ בשקית וכותבים על השקית 'חמץ', אלא יש להניח את החמץ במקום סגור שיד אדם אינה ממשמשת בו, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, והוסיף שבשעת דחק גדולה, כגון בעל תשובה המתגורר עם הוריו והם אינם מוכנים להוציא את החמץ מתא ההקפאה, אפשר להשאיר את החמץ בתא ההקפאה, אך יש לעטוף אותו בעטיפה בולטת, ולכתוב על העטיפה: 'חמץ'. ועיין שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קיט, שתרופות חמץ שנמכרו לגוי והונחו בארון, די להדביק על הארון שלט שכתוב עליו 'חמץ', כיוון שאין דרך לאוכלן. ועיין אשל אברהם מבוטשאטש תמח ב, וביאור הלכה שם ד"ה כדי, ושו"ת קנין תורה בהלכה חלק א סימן קי אות ה.

כי בא מועד (חותה) פסח חלק א סימן תמח הערה מד (השניה) בשם הגר"א וייס שליט"א. וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, שבחנויות נוהגים לכסות את המדפים בניילון המחובר היטב, כדי שיהיה קשה להוציא את החמץ.