מכירת כלי חמץ, מניות חברה שמחזיקה חמץ, ומוצרים שקשה לדעת אם יש בהם חמץ

עיין שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א סימן קט ד"ה אמנם, חכמת אדם שער איסור והיתר כלל עג סעיף ג, קיצור שולחן ערוך סימן קיד סעיף ב, מסורת משה חלק ב עמ' קמז, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' פא, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ג סעיף מה, אור לציון חלק ג פרק ט שאלה ז.

שו"ע תנא א. ועיין שו"ע שם, שטוב לסוגרם בחדר ולהצניע המפתח, ועיין הליכות שלמה פרק ו דבר הלכה יא, ונטעי גבריאל פסח חלק א פרק סא הערה ד, שאין נוהגים להצניע המפתח. עיין שו"ת חתם סופר אורח חיים חלק א סימן קט ד"ה אמנם, ואור לציון חלק ג פרק ט שאלה ז, ומשפט המכירה עמ' רסט, שאפשר למכור פירורי חמץ, ולפי זה כלים שקשה לנקות אותם מפירורי חמץ, כגון טוסטר, אפשר להניחם עם המוצרים שמוכרים לגוי ולמכור את החמץ שמצוי בהם לגוי, ועיין שלמי מועד עמ' שכא, ועלהו לא יבול חלק א עמ' קסג, בשם הגרש"ז אוירבך, ושו"ת הראשון לציון חלק א סימן מו סוף אות ה, שאף שלפירורים עצמם אין ערך כספי, הם יכולים להימכר אגב שאר החמץ, ועיין אשרי האיש פרק נא סעיף ד, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק סעיף יט, ובדיקת חמץ וביעורו עמ' רסד, שחולקים וסוברים שלא ניתן למכור פירורי חמץ, כיוון שאין להם כל ערך כספי. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו בעניין טוסטר, שיש לנקותו היטב ולהפעילו כדי שהפירורים יישרפו, ופירורים שאי אפשר להגיע אליהם אינם אסורים, וליתר הידור יש המוכרים אותם. ועיין חוט שני עמ' קו אות כב, שכלי שקשה לנקותו מפירורי חמץ, כגון נפה, והוא עשוי מחומר שאינו חייב בטבילת כלים, אפשר למכור את הכלי עם החמץ שבו לגוי.

שמעתתא דמשה שמועות משה סימן תנא אות ג. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ג סעיף יז, שיש להדביק את דלת הארון או לקשור אותה, ולא די להדביק על הארון מדבקה שכתוב עליה 'כלי חמץ', וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין סידור פסח כהלכתו פרק יא סעיף יז, שחולק וסובר שדי בהדבקת מדבקה שכתוב עליה 'כלי חמץ'.

האלף לך שלמה אורח חיים רלח, מנחת יצחק חלק ג סימן א אות כו, תשובות והנהגות כרך ד סימן צד.

הליכות שלמה פרק ו סעיף ג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ז סעיף י, אשרי האיש פרק נא סעיפים א-ב, ירושלים במועדיה עמ' כט. ועיין שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קיב, שאדם המוכר חמץ צריך להקפיד שביטול החמץ יהיה לאחר המכירה, כיוון שאם ביטול החמץ יהיה לפני המכירה, המכירה תוכיח שהביטול לא היה אמיתי, כיוון שבביטול, אדם מפקיר את החמץ ומצהיר שהחמץ אינו חשוב בעיניו, ובמכירה הוא מחשיב אותו ודורש כסף עבורו. ועיין שדי חמד אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סימן ה אות מה, על פי שו"ת בית שלמה (דרימר) אורח חיים סימן עב, שהמכירה אינה סותרת את הביטול, כיוון שמדברי חכמים, אסור להשהות חמץ מבוטל ויש לבערו, ומכירת החמץ היא ביעורו. ועיין מנחת אשר הגדה של פסח סימן יז אות ד, שאפשר להקדים את הביטול למכירה, ומשמעות הביטול היא שאם המכירה לא חלה, החמץ יהיה מבוטל. ועיין שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן מא, ובדיקת חמץ וביעורו עמ' ער, ומנחת אשר שם סימן טז. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שבדרך כלל אי אפשר לכוון שביטול החמץ יהיה לאחר מכירת החמץ. כיוון שמכירת החמץ נעשית סמוך לסוף הזמן שבו ניתן לבטל את החמץ.

אשרי האיש פרק נא סעיף ב.

הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ז סעיף י, אשרי האיש פרק נא סעיף א. ועיין אור לציון חלק ג פרק ט הערה א, שחולק וסובר שמי שיודע שאין ברשותו חמץ, עדיף שלא ישתתף במכירת חמץ.