איסור אכילת מצה בערב פסח וטעמו

מעלות השחר של י"ד בניסן, אסרו חכמים לאכול מצה¹, כדי שהמצה שאוכלים בליל הסדר ומקיימים בה את מצוות אכילת מצה תיאכל לתיאבון, מתוך הרגשת התחדשות ושמחה². ועוד טעם לאיסור, כדי שיהיה ניכר שהמצה הנאכלת בליל הסדר נאכלת לשם מצווה³. וטעם שלישי הוא שיש לאכול את מצת המצווה כפי הסדר שתיקנו חכמים, ובסדר זה מברכים שבע ברכות לפני אכילת המצה (שלוש ברכות בקידוש, ברכת "בורא פרי האדמה" שלפני הכרפס, ברכת "על נטילת ידיים", ברכת "המוציא", וברכת "על אכילת מצה"), והאוכל מצה בערב פסח מראה תאוותו ורעבתנותו, שהוא להוט לקיים את המצווה שלא כפי הסדר שתיקנו חכמים, וללא הכנה ראויה⁴. 

יש הנוהגים שלא לאכול מצה כבר מראש חודש ניסן⁵, כדי שמצת המצווה הנאכלת בליל הסדר, תיאכל מתוך חביבות⁶. ויש הנוהגים שלא לאכול מצה שלושים יום לפני פסח⁷.