פרק ג - ורחץ

לאחר הקידוש, נוטלים ידיים בלא ברכה, מברכים "בורא פרי האדמה" ואוכלים מעט ירק טבול במי מלח¹. הסיבה לנטילת הידיים לפני אכילת הכרפס היא שלדעת ראשונים רבים, חכמים תיקנו שלפני אכילת דבר שטיבולו במשקה צריך ליטול ידיים, כשם שנוטלים ידיים לפני אכילת לחם. הטעם שתיקנו נטילה זו הוא כדי להרגיל את הכוהנים שייטלו ידיים לפני אכילת תרומה, ולא יטמאו אותה. והסיבה שתיקנו כן דווקא על מאכל שטיבולו במשקה היא שמאכל רטוב נוטה לקבל טומאה יותר ממאכל יבש. אין מברכים על נטילה זו, משום שלדעת התוספות וראשונים נוספים, בזמן הזה, שאיננו מקפידים על הלכות טומאה וטהרה, אין צורך ליטול ידיים לפני שאוכלים דבר שטיבולו במשקה; ולעניין הברכה חוששים לדעתם².

כל השנה יש להקפיד וליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה³. אך גם מי שסומך בכל השנה על דעת התוספות, ואינו מקפיד בנטילה זו, יקפיד ליטול את ידיו לפני אכילת הכרפס בליל הסדר. זאת כדי לעורר את הילדים לשאול מדוע נוטלים ידיים לפני אכילת ירק, ומתוך כך יתעוררו לשאול שאלות נוספות שקשורות ליציאת מצרים⁴. וטעם נוסף לכך הוא שעושים את ליל הסדר כדוגמת הסדר שעשו בזמן שבית המקדש היה קיים, ולדעת כולם, אז צריך היה ליטול ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה⁵.

יש נוהגים שהמסובים אינם קמים ליטול את ידיהם, אלא מביאים לשולחן קערה לנטילת ידיים, ונוטלים למסובים את הידיים, כדרך בני חורין, שאחרים משרתים אותם¹.