סבון, שמפו ומוצרי קוסמטיקה

אף שחומרי ניקוי אינם צריכים כשרות לפסח, יש סוברים שמוצרים שסכים בהם את הגוף, כסבון ושמפו, צריכים כשרות לפסח אף שאינם ראויים לאכילת כלב. המקור לסברתם היא ההלכה שנאמרה לגבי עינויי יום כיפור, ש'סיכה כשתייה', כלומר כשם שאסור לשתות ביום כיפור, כך גם אסור לסוך את הגוף ביום כיפור¹. על סמך הלכה זו חידשו כמה פוסקים שאין לסוך את הגוף בחמץ שנפסל מאכילת כלב, כשם שאסור לשתות חמץ שנפסל מאכילת כלב². רוב הפוסקים חולקים על כך, וסוברים שמוצרי סיכה שאינם ראויים לאכילת כלב, אינם צריכים כשרות לפסח, ושני טעמים לכך. טעם ראשון הוא שאנו פוסקים כדעה שדין 'סיכה כשתייה' נאמר רק בנוגע לעינויי יום הכיפורים, ולא בכל איסורי תורה. וטעם שני הוא שגם לסוברים שדין 'סיכה כשתייה' נאמר בנוגע לכל דיני תורה, בכל זאת אין איסור לסוך את הגוף בחמץ שאינו ראוי לאכילת כלב. זאת כיוון שאדם שאוכל או שותה חמץ שאינו ראוי לאכילת כלב, מגלה בכך שהחמץ נחשב לו לאוכל או לשתייה, ועל כן הוא נאסר; אבל הסך את גופו בחמץ שאינו ראוי לאכילת כלב, אינו מגלה בכך שהוא מחשיב את החמץ לאוכל, שכן ההרגל הוא לסוך את הגוף בחומרים שאינם אוכל. לכן סבון, שמפו, מרכך שֵֹער, מוצרי קוסמטיקה ושאר מוצרים שסכים בהם את הגוף, אינם צריכים כשרות מיוחדת לפסח³. אך ישראל קדושים הם, ונהגו להחמיר ולקנות מוצרי סיכה מושגחים, שאין בהם חשש חמץ, וכן ראוי לנהוג כאשר אין זה כרוך בטרחה או בהוצאה כספית מיוחדת⁴.