חומרי ניקוי, אבקת כביסה ומשחת נעליים

הליכות שלמה פרק ד סעיף יא, עיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' קיט, אור לציון חלק ג פרק ח סעיף ו, הגר"י נויבירט בקובץ מוריה שנה כז גליון יא-יב (ניסן תשס"ו) עמ' קנט, חוט שני עמ' צה.

עיין אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן ל, אור לציון חלק ג פרק ח הערה ו, חוט שני עמ' צה. ועיין חוט שני שם, שאף שהדבר מותר, נהגו להיזהר שלא לרחוץ כלי אכילה בנוזל לשטיפת כלים שאינו כשר לפסח. ועיין אשרי האיש פרק נח סעיף טו, שראוי להחמיר ולקנות חומרי ניקוי עם הכשר לפסח, לחוש לסוברים שחמץ שאינו ראוי למאכל כלב הוא חמץ שהתקלקל בעצמו, אך חמץ שהתקלקל רק משום שעירבו בו חומר שמקלקל אותו, אינו נחשב חמץ שאינו ראוי למאכל כלב, ועיין תשובות והנהגות חלק ה סימן קכז אות ח, שכתב כעין זה, ועיין שם, ששיטת בעל שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק א סימן קמא, שאסור ליהנות מחמץ שנפסל מאכילת כלב, הנאה שלא נפגמה מכך שהחמץ נפסל, ועיין הגדה של פסח מנחת אשר סימן כד, שרוב הפוסקים חולקים על זה.