שתיית ארבע כוסות ללא הסבה

שו"ע ורמ"א תעב ז. ועיין חזון עובדיה פסח חלק ב עמ' סח, שאישה שלא הסבה, יצאה בדיעבד, ואינה צריכה לחזור ולשתות את הכוס בהסבה, שכן בדיעבד יש לסמוך על השיטות שנשים אינן צריכות להסב.

רמ"א תעב ז. עיין משנ"ב שם כ-כא, שלדעת הרמ"א החשש שאדם ייראה כמוסיף על הכוסות נאמר באחד משני מצבים: א. כאשר השתייה נעשית בזמן שאסור לשתות כוס של רשות (למשל, לאחר כוס שלישית או רביעית). ב. כאשר מברכים את ברכת "בורא פרי הגפן" לפני שתיית הכוס. לכן, לאחר כוס שנייה, אין חשש ששתיית כוס נוספת תיראה כהוספה על הכוסות, משום שבשלב זה מותר לשתות כוס של רשות, והשותה כוס יין בשלב זה, אינו צריך לברך עליה "בורא פרי הגפן". אבל שתיית כוס נוספת לאחר כוס ראשונה, עלולה להיראות כהוספה על הכוסות, מכיוון שיש לברך לפניה את ברכת "בורא פרי הגפן". זאת כיוון שברכת "בורא פרי הגפן" שנאמרה על הכוס הראשונה, אינה פוטרת כוס זו, שכן לכתחילה אין לשתות בין כוס ראשונה לכוס שנייה, ולכן נמצא שבשעת הברכה, דעת האדם לפטור רק את הכוס שלפניו. ועיין שער הציון תעב לא, שאדם שאין בדעתו לשתות יין בתוך הסעודה, פוטר בברכה שמברך על הכוס השנייה רק את הכוס שלפניו, ואם ירצה לשתות כוס נוספת, יצטרך לברך שוב את ברכת "בורא פרי הגפן", וממילא יש בו את החשש שנראה כמוסיף על הכוסות. לכן אדם כזה, ששתה את הכוס השנייה בלא להסב, לא יחזור וישתה, שלא ייראה כמוסיף על הכוסות.