טעם המצווה

בתלמוד הירושלמי נאמר שמצוות ארבע כוסות תוקנה כנגד ארבע לשונות של גאולה האמורות בגאולת מצרים: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים"¹. ארבע לשונות אלו מבטאות ארבעה שלבים בגאולה: הפסקת קושי השעבוד, הפסקת העבודה, היציאה ממצרים וקבלת התורה². שתיית ארבע כוסות המכוונות כנגד לשונות הגאולה, מורה לנו שיש להודות ה' על כל שלב ושלב בגאולה, ולא להסתפק בהודאה על כלל גאולתנו. כך גם בחיינו אנו, ראוי להתבונן בכל טובה וטובה שה' גומל עמנו, ולא להסתפק בהודאה כללית על הטוב שה' משפיע עלינו. 

עוד אמרו בתלמוד הירושלמי, שמצוות ארבע כוסות תוקנה כנגד ארבע כוסות של פורענות שה' עתיד להשקות את אומות העולם, עונש על הצער שציערו את ישראל; וכנגד ארבע כוסות של נחמה שה' עתיד להשקות את ישראל לעתיד לבוא³. אמנם נשאלת השאלה: בליל הסדר אנו חוגגים את יציאתנו ממצרים, ומה עניין הגאולה העתידה ליציאת מצרים? ניתן ללמוד מדברי הירושלמי שיציאת מצרים היא השורש לכל הגאולות. ביציאת מצרים נולד עם ישראל, ונקבע בטבעו הלאומי הרצון לקדושה ולתורה, שעל ידו יגיע לתכלית הגדולה של "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים"⁴. כל ההיסטוריה היא סיפור אחד ארוך של יציאה אל הפועל של טבע זה, ותכלית זו תושלם בגאולה העתידה. לכן אנו מזכירים את הגאולה העתידה בליל הסדר, כדי שמתוך כך נעמוד על המשמעות העמוקה של יציאת מצרים, שהיא היסוד לכל הגאולות, והתיקון השלם טמון בה⁵.