תוכן עניינים
הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק ב - סוף זמן אכילת חמץ, הנאה ממנו וחובת ביעורו. פרק ב - סוף זמן אכילת חמץ, הנאה ממנו וחובת ביעורו
מהתורה, הציוויים הנוגעים לחמץ מתחילים בחצות היום של ערב פסח, שזהו הזמן שאפשר להתחיל להקריב את קרבן פסח. בשעה זו, אדם חייב לבער את החמץ שיש ברשותו1, ומשעה זו אסור לאדם להשהות אצלו חמץ, לאכול חמץ או ליהנות ממנו בכל דרך שהיא, כגון לתתו לכלב או למוכרו לגוי2. מחשש שאדם לא ידע את השעה המדויקת של חצות היום, וייכשל באיסור חלילה, הקדימו חכמים את זמן החובה לבער את החמץ, וכן את זמני איסור האכילה ואיסור ההנאה מהחמץ.
יציאת מצרים - "יסוד ושורש הכול"
סוף זמן אכילת חמץ, הנאה ממנו וחובת ביעורו, מהתורה
קריאת הפרק ברצף