תוכן עניינים
הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק ב - סוף זמן אכילת חמץ, הנאה ממנו וחובת ביעורו. פרק ב - סוף זמן אכילת חמץ, הנאה ממנו וחובת ביעורו
יש לנקות ולשטוף את הפה משיירי החמץ, עד סוף זמן אכילת חמץ1. הלכה זו מובאת בספר בן איש חי, ומסופר שם מעשה הנוגע אליה: "מעשה באחד שהיה נזהר הרבה בשמירת המצה ובכל הלכות פסח. והנה בליל פסח, אחר שישן, חלם שאמר לו אדם אחד אוי לך, שאכלת חמץ בפסח! ויקץ ויתמרמר מאד, ויבך בכי גדול, וירדם מתוך בכייתו, ויחלום והנה איש מדבר עמו, ואומר לו זה החמץ שאכלת, הוא שנשאר בין השיניים פירור קטן חמץ מהאכילה שאכלת בערב פסח בבוקר, ובעת שאכלת ולעסת את המצה בליל הסדר, נפרד אותו פירור מבין שינייך ונדבק במצה, ואכלת אותו עם המצה. על כן כמה וכמה צריך האדם לשום לבו בדבר זה ולהיזהר בניקוי שיניו היטב"2.