חמץ שייחדו אותו לשימוש אחר

חמץ שייחדו אותו לשימוש כלשהו, ועשו בו מעשה שמכשיר אותו לאותו שימוש וממאיס אותו מאכילה, אין חובה לבערו, כיוון שיִיחוּדוֹ לשימוש אחר ומיאוסו מפקיעים ממנו שם אוכל. לדוגמה: בזמן חז"ל היו לוקחים גוש בצק שהתקשה, מורחים עליו טיט כדי להחליקו, ומשתמשים בו בתור מושב לכיסא. מושב כיסא זה אינו נחשב אוכל, ומותר להשהותו בבית ולשבת עליו בפסח¹.

מדין זה יש ללמוד שאין חובה לבער משחק ילדים ששמו 'בר בצק', כיוון שייעוד הבצק למשחק, והוספת חומרים כימיים שממאיסים אותו מאכילה, מפקיעים מהבצק שם אוכל, ומחשיבים אותו למשחק². וכן מותר להשהות בבית בפסח קישוטים ויצירות אומנות שמשולבים בהם חיטים שהחמיצו, אם החיטים נצבעו בצבע או בלָכָּה, כיוון שייעודן לנוי ומריחתן בצבע מפקיעות מהן שם אוכל³. ואם הקישוטים או היצירות נראים כחמץ, ראוי להסתירם⁴.