דיני הברכה

חזון עובדיה ברכות עמ' תנח סוף הערה א. ועיין שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן כח, ומועד לכל חי סימן א אות ט, וכף החיים רכו ב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ה, שאין לברך ברכת האילנות על אילן אחד, ועיין חזון עובדיה שם, ושו"ת רבבות אפרים חלק ח סימן עז, בשם הגר"מ פיינשטיין, וחזון עובדיה שם, בשם הגרש"ז אוירבך והגר"מ מזוז, ושו"ת בצל החכמה חלק ו סימן לו, ותשובות ונהנהגות חלק א סימן קצא, שחולקים וסוברים שמעיקר הדין אפשר לברך ברכת האילנות גם על אילן אחד. ועיין מנחת יצחק חלק ג סימן כה אות ג, וחזון עובדיה פסח חלק א עמ' טו, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ח, שאין לברך ברכה זו על אילן שהורכב באיסור, כיוון שאין ראוי לשבח את ה' על דבר שנעשה על ידי עברה. ועיין הגהות רע"א לשו"ע אורח חיים סימן רכו, שהסתפק אם אפשר לברך את ברכת האילנות על עצי ערלה, ועיין שו"ת דובב מישרים חלק ג סימן ה, וחזון עובדיה פסח חלק א עמ' יט, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ט, שפסקו שאפשר לברך את ברכת האילנות על עצי ערלה, כיוון שהברכה אינה על אפשרות ההנאה מהעצים שמברכים עליהם, אלא על ההתחדשות הטבעית הכללית, ועיין כף החיים רכו יא, ודברי מלכיאל חלק ג סימן ב, ואור לציון חלק ג פרק ו שאלה ד, שחולקים וסוברים שאין לברך את ברכת האילנות על עצי ערלה, כיוון שאי אפשר ליהנות מפירותיהם.

תשובות והנהגות חלק א סימן קצא.

כף החיים רכו ב.

כף החיים רכו ט, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ו. ועיין משנ"ב רכו ד, ופסקי תשובות סימן רכו הערה 38, שניתן לברך גם על פירות כל עוד לא נגמר בישולם, וזאת בתנאי שהאדם לא ראה קודם לכן אילנות מלבלבים, ועיין כף החיים שם, שגם באופן זה אין לברך, ושכן הוא מנהג העולם.

שו"ע רכו א, ומשנ"ב שם ג.

עיין שער הציון רכו א.

משנ"ב רכו ה, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף טז. ועיין חזון עובדיה שם סעיף ו, שמשמע שלכתחילה יש לברך את ברכת האילנות בפעם הראשונה שהאדם רואה עצי פרי פורחים בחודש ניסן. ועיין קיצור שלחן ערוך (גאנצפריד) פרק ס סעיף א, שיש סוברים שאדם שלא בירך את ברכת האילנות בפעם הראשונה שראה עצי פרי פורחים בחודש ניסן, הפסיד את הברכה.

נפש דוד לאדר"ת (מהדורת מכון התורה והארץ) עמ' רטו, הליכות שלמה תפילה פרק כג הערה 121, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כ, שו"ת בצל החכמה חלק ו סימן לז, וכן שמענו מהגר"י אריאל שליט"א. ועיין נפש דוד שם, שהאדר"ת היה מהדר לברך את ברכת האילנות בשבת, כדי להשלים על ידה את מאה הברכות שצריך לברך בכל יום.

כף החיים רכו ד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ד, אור לציון חלק ג פרק ו שאלה ה, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כ: מהיות טוב. ועיין חזון עובדיה שם, שלא כדאי להחמיר כדעה זו, כאשר יש חשש שדחיית הברכה ליום חול תגרום לשכחתהּ. ועיין שו"ת וישב הים חלק ג סימן כא, שחולק וסובר שלפי הקבלה אין מניעה מלברך את ברכת האילנות בשבת.

עיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' יב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיפים יא-יג, ופסקי תשובות סימן רכו אות א. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שלפי הקבלה יש בברכה זו תיקון גדול לנשמות הנפטרים.

עיין כף החיים רכו ג, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' יב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף יד.

מעשה חמד (כהן) פרק ב הערה טז.

עיין כף החיים רכו ב, ופסקי תשובות סימן רכו הערה 7.