חודש ניסן הוא חודש של לבלוב ופריחה. הטבע מתעורר בו לחיים, והעצים, שעמדו עירומים ויבשים, מתנערים מתרדמת החורף ומתחילים להצמיח את פירותיהם. תהליך זה הוא תהליך טבעי, אך אין הטבע אדון לעצמו, והקב"ה הוא המסדר את סדרי הטבע לטובת האדם. לכן תיקנו חכמים את ברכת האילנות, כדי שנתעורר לשים לב לכך ולהודות לה' על טובו1. ולכן, הרואה בחודש ניסן עצי פרי שהוציאו פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (ויש גורסים: טובים) להנות בהם בני אדם"2.