חודש ניסן הוא חודש של לבלוב ופריחה. הטבע מתעורר בו לחיים, והעצים, שעמדו עירומים ויבשים, מתנערים מתרדמת החורף ומתחילים להצמיח את פירותיהם. תהליך זה הוא תהליך טבעי, אך אין הטבע אדון לעצמו, והקב"ה הוא המסדר את סדרי הטבע לטובת האדם. לכן תיקנו חכמים את ברכת האילנות, כדי שנתעורר לשים לב לכך ולהודות לה' על טובו1. ולכן, הרואה בחודש ניסן עצי פרי שהוציאו פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (ויש גורסים: טובים) להנות בהם בני אדם"2.
זמנה העיקרי של ברכת האילנות הוא בחודש ניסן, שכן זהו הזמן שבו מלבלבים העצים בארץ ישראל, אך אדם שלא בירך ברכה זו בחודש ניסן, יכול לברכהּ גם לאחר מכן, כל עוד הוא רואה עצי פרי פורחים1. ויש מי שחולק וסובר שניתן לברך ברכה זו רק בחודש ניסן2. ולדעת כולם טוב להקדים ולברך ברכה זו מיד בתחילת חודש ניסן, משום שזריזים מקדימים למצוות3.
אכן, לא מקרה הוא שתקופת הלבלוב והפריחה היא בחודש ניסן, החודש שבו יצא עם ישראל ממצרים והביא לעולם את בשורת האמונה. השורש לפריחה בעולם הטבע הוא הפריחה הרוחנית של עם ישראל בצאתו ממצרים, שמתוכה יפרח ויתעלה העולם כולו4, כדברי מרן הרב קוק: "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו"5.
לכתחילה, יש לברך את ברכת האילנות במקום שיש בו לפחות שני עצי פרי1, כדי שההודאה תהיה על ריבוי טובה2, אך אין צורך שהם יהיו מסוגים שונים3.
ניתן לברך את ברכת האילנות כל עוד יש פרחים על העץ, אך כאשר הפרחים נשרו לגמרי, לא ניתן לברך עוד את ברכת האילנות4.
אדם שראה עצי פרי פורחים ובירך עליהם, ולאחר מכן ראה עצי פרי פורחים אחרים, לא יברך שוב את הברכה5, כיוון שהברכה היא על ההתחדשות הטבעית הכללית, ולא רק על העצים המסוימים שעליהם בירך6.
אדם שראה עצי פרי פורחים ולא בירך את ברכת האילנות, לא הפסיד את הברכה, וכאשר יראה שוב עצי פרי פורחים, יברך עליהם7.
מותר לברך את ברכת האילנות בשבת8. ויש שנמנעים מלברך את ברכת האילנות בשבת, מחשש שהמברך ייגע בפרחי העץ שהם מוקצה או יתלוש אותם, וגם משום שיש סוברים שלפי הקבלה ברכה זו אינה מתאימה לשבת9.
יש המהדרים ואומרים את ברכת האילנות בעשרה, ולפני הברכה ולאחריה אומרים תפילות ובקשות, כיוון שעל פי הקבלה, ברכה זו פועלת תיקונים גדולים10.
יש המהדרים לומר את ברכת האילנות בשדה מחוץ לעיר11, כיוון ששם מצויים אילנות רבים12, ועוד יש בזה טעם על פי הקבלה13.