logo-white

תוכן עניינים

הלכות פסח

הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ב - ברכת האילנות

facebook email whatsapp

חודש ניסן הוא חודש של לבלוב ופריחה. הטבע מתעורר בו לחיים, והעצים, שעמדו עירומים ויבשים, מתנערים מתרדמת החורף ומתחילים להצמיח את פירותיהם. תהליך זה הוא תהליך טבעי, אך אין הטבע אדון לעצמו, והקב"ה הוא המסדר את סדרי הטבע לטובת האדם. לכן תיקנו חכמים את ברכת האילנות, כדי שנתעורר לשים לב לכך ולהודות לה' על טובו1. ולכן, הרואה בחודש ניסן עצי פרי שהוציאו פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (ויש גורסים: טובים) להנות בהם בני אדם"2.

 

1.
עיין שיטה מקובצת ברכות מג ב ד"ה האי מאן, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' י, ותשובות והנהגות חלק א סוף סימן קצא.
2.
שו"ע רכו א. ועיין ציץ אליעזר חלק יב סימן כ, וחזון עובדיה פסח חלק א עמ' י, ותשובות והנהגות חלק א סימן קצ, שגם נשים תברכנה ברכה זו, כיוון שאין הזמן גורם את הברכה, אלא תופעת הטבע המתרחשת מזמן לזמן, וכן שמענו מהגר"י אריאל שליט"א, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף יז, שחולק.

זמנה העיקרי של ברכת האילנות הוא בחודש ניסן, שכן זהו הזמן שבו מלבלבים העצים בארץ ישראל, אך אדם שלא בירך ברכה זו בחודש ניסן, יכול לברכהּ גם לאחר מכן, כל עוד הוא רואה עצי פרי פורחים1. ויש מי שחולק וסובר שניתן לברך ברכה זו רק בחודש ניסן2. ולדעת כולם טוב להקדים ולברך ברכה זו מיד בתחילת חודש ניסן, משום שזריזים מקדימים למצוות3. 

אכן, לא מקרה הוא שתקופת הלבלוב והפריחה היא בחודש ניסן, החודש שבו יצא עם ישראל ממצרים והביא לעולם את בשורת האמונה. השורש לפריחה בעולם הטבע הוא הפריחה הרוחנית של עם ישראל בצאתו ממצרים, שמתוכה יפרח ויתעלה העולם כולו4, כדברי מרן הרב קוק: "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו"5.

 

1.
עיין משנ"ב רכו א, בשם האחרונים, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כה, שו"ת בצל החכמה חלק ו סוף סימן לו, שו"ת באר משה חלק ח סימן עט.
2.
כף החיים רכו א, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיפים ב-ג, אור לציון חלק ג פרק ו שאלה ב. ועיין כף החיים שם, בשם החיד"א, שלפי הקבלה, זמנה של ברכת האילנות בחודש ניסן בלבד.
3.
חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ב.
4.
עיין עולת ראיה עמ' לז ד"ה היום אתם יוצאים. ועיין גבורות ה' למהר"ל פרק מו.
5.
באר מגד ירחים עמ' עז.

לכתחילה, יש לברך את ברכת האילנות במקום שיש בו לפחות שני עצי פרי1, כדי שההודאה תהיה על ריבוי טובה2, אך אין צורך שהם יהיו מסוגים שונים3.

ניתן לברך את ברכת האילנות כל עוד יש פרחים על העץ, אך כאשר הפרחים נשרו לגמרי, לא ניתן לברך עוד את ברכת האילנות4

אדם שראה עצי פרי פורחים ובירך עליהם, ולאחר מכן ראה עצי פרי פורחים אחרים, לא יברך שוב את הברכה5, כיוון שהברכה היא על ההתחדשות הטבעית הכללית, ולא רק על העצים המסוימים שעליהם בירך6

אדם שראה עצי פרי פורחים ולא בירך את ברכת האילנות, לא הפסיד את הברכה, וכאשר יראה שוב עצי פרי פורחים, יברך עליהם7

מותר לברך את ברכת האילנות בשבת8. ויש שנמנעים מלברך את ברכת האילנות בשבת, מחשש שהמברך ייגע בפרחי העץ שהם מוקצה או יתלוש אותם, וגם משום שיש סוברים שלפי הקבלה ברכה זו אינה מתאימה לשבת9

יש המהדרים ואומרים את ברכת האילנות בעשרה, ולפני הברכה ולאחריה אומרים תפילות ובקשות, כיוון שעל פי הקבלה, ברכה זו פועלת תיקונים גדולים10.

יש המהדרים לומר את ברכת האילנות בשדה מחוץ לעיר11, כיוון ששם מצויים אילנות רבים12, ועוד יש בזה טעם על פי הקבלה13.

 

1.
חזון עובדיה ברכות עמ' תנח סוף הערה א. ועיין שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן כח, ומועד לכל חי סימן א אות ט, וכף החיים רכו ב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ה, שאין לברך ברכת האילנות על אילן אחד, ועיין חזון עובדיה שם, ושו"ת רבבות אפרים חלק ח סימן עז, בשם הגר"מ פיינשטיין, וחזון עובדיה שם, בשם הגרש"ז אוירבך והגר"מ מזוז, ושו"ת בצל החכמה חלק ו סימן לו, ותשובות ונהנהגות חלק א סימן קצא, שחולקים וסוברים שמעיקר הדין אפשר לברך ברכת האילנות גם על אילן אחד. ועיין מנחת יצחק חלק ג סימן כה אות ג, וחזון עובדיה פסח חלק א עמ' טו, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ח, שאין לברך ברכה זו על אילן שהורכב באיסור, כיוון שאין ראוי לשבח את ה' על דבר שנעשה על ידי עברה. ועיין הגהות רע"א לשו"ע אורח חיים סימן רכו, שהסתפק אם אפשר לברך את ברכת האילנות על עצי ערלה, ועיין שו"ת דובב מישרים חלק ג סימן ה, וחזון עובדיה פסח חלק א עמ' יט, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ט, שפסקו שאפשר לברך את ברכת האילנות על עצי ערלה, כיוון שהברכה אינה על אפשרות ההנאה מהעצים שמברכים עליהם, אלא על ההתחדשות הטבעית הכללית, ועיין כף החיים רכו יא, ודברי מלכיאל חלק ג סימן ב, ואור לציון חלק ג פרק ו שאלה ד, שחולקים וסוברים שאין לברך את ברכת האילנות על עצי ערלה, כיוון שאי אפשר ליהנות מפירותיהם.
2.
תשובות והנהגות חלק א סימן קצא.
3.
כף החיים רכו ב.
4.
כף החיים רכו ט, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כו, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ו. ועיין משנ"ב רכו ד, ופסקי תשובות סימן רכו הערה 38, שניתן לברך גם על פירות כל עוד לא נגמר בישולם, וזאת בתנאי שהאדם לא ראה קודם לכן אילנות מלבלבים, ועיין כף החיים שם, שגם באופן זה אין לברך, ושכן הוא מנהג העולם.
5.
שו"ע רכו א, ומשנ"ב שם ג.
6.
עיין שער הציון רכו א.
7.
משנ"ב רכו ה, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף טז. ועיין חזון עובדיה שם סעיף ו, שמשמע שלכתחילה יש לברך את ברכת האילנות בפעם הראשונה שהאדם רואה עצי פרי פורחים בחודש ניסן. ועיין קיצור שלחן ערוך (גאנצפריד) פרק ס סעיף א, שיש סוברים שאדם שלא בירך את ברכת האילנות בפעם הראשונה שראה עצי פרי פורחים בחודש ניסן, הפסיד את הברכה.
8.
נפש דוד לאדר"ת (מהדורת מכון התורה והארץ) עמ' רטו, הליכות שלמה תפילה פרק כג הערה 121, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כ, שו"ת בצל החכמה חלק ו סימן לז, וכן שמענו מהגר"י אריאל שליט"א. ועיין נפש דוד שם, שהאדר"ת היה מהדר לברך את ברכת האילנות בשבת, כדי להשלים על ידה את מאה הברכות שצריך לברך בכל יום.
9.
כף החיים רכו ד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף ד, אור לציון חלק ג פרק ו שאלה ה, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' כ: מהיות טוב. ועיין חזון עובדיה שם, שלא כדאי להחמיר כדעה זו, כאשר יש חשש שדחיית הברכה ליום חול תגרום לשכחתהּ. ועיין שו"ת וישב הים חלק ג סימן כא, שחולק וסובר שלפי הקבלה אין מניעה מלברך את ברכת האילנות בשבת.
10.
עיין חזון עובדיה פסח חלק א עמ' יב, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיפים יא-יג, ופסקי תשובות סימן רכו אות א. ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שלפי הקבלה יש בברכה זו תיקון גדול לנשמות הנפטרים.
11.
עיין כף החיים רכו ג, חזון עובדיה פסח חלק א עמ' יב, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק ב סעיף יד.
12.
מעשה חמד (כהן) פרק ב הערה טז.
13.
עיין כף החיים רכו ב, ופסקי תשובות סימן רכו הערה 7.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ