קמחא דפסחא

ההוצאות הכלכליות לקראת חג הפסח הן רבות, ולכן נוהגים לקראת חג הפסח לאסוף כסף ולחלק אותו לעניים, כדי שיוכלו לרכוש את צרכי החג¹ ולהרגיש כבני חורין². בעבר, במקום כסף היו נותנים לעניים קמח לאפיית מצות, כדי לחסוך להם את טרחת קניית הקמח, ולכן רגילים לקרוא למגבית זו 'קמחא דפסחא'. אך כיום, אנשים אינם אופים מצות בעצמם, ובמקום קמח, נותנים לעניים כסף שיקנו בו את צורכי החג³. 

אדם שאינו נותן מכספו לעניים לקראת החג, שמחת החג שלו אינה רצויה לפני ה' יתברך. כך כותב הרמב"ם בעניין זה: "וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר: 'זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים (לחם גזול) לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ, כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם'⁴, ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר: "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ (זבל) עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם'"⁵.