מנהג הרמ"א

לפי הרמ"א, העיקרון שקובע איך לסדר את הסימנים בקערה הוא ש"אין מעבירים על המצוות". להעביר על המצוות, משמעותו לא לקיים מצווה שנפגשים בה ויש יכולת לקיימה. כיצד עיקרון זה מתבטא בסדר הקערה? לדוגמה, מתוך כל הסימנים המונחים בקערה, הכרפס הוא הראשון שבו מקיימים מצווה בליל הסדר. אם הכרפס יהיה מונח רחוק מעורך הסדר, והמצות תהיינה קרובות יותר, כאשר עורך הסדר יושיט את ידו ליטול את הכרפס, הוא ידלג על המצות ולא ייטול אותן, ובזה הוא יעביר על המצווה. לכן מניחים את המינים בקערה בסדר כזה, שככל שהמצווה תתקיים מוקדם יותר, כך היא תונח קרוב יותר לעורך הסדר. כאמור, המצווה הראשונה שמקיימים מהמינים שבקערה היא מצוות אכילת הכרפס. לכן הכרפס מונח במקום הקרוב ביותר לעורך הסדר, ומשמאלו מי המלח, שבהם מטבלים את הכרפס. המצווה השנייה שמקיימים היא מצוות אכילת מצה, ולכן מניחים את המצות אחרי הכרפס ומי המלח. רחוק יותר, מניחים את המרור והחרוסת (שבה מטבלים את המרור), שאותם אוכלים אחרי המצה. בצד ימין מניחים את המרור, ולשמאלו - את החרוסת. ובסוף הקערה, מניחים את הזרוע והביצה, שכן אין מצווה לאוכלם¹. כך נראית קערת הסדר לפי הרמ"א: