מנהג האר"י

לפי האר"י ז"ל, המצות והסימנים שבקערה רומזים ל'עשר הספירות', ומניחים אותם כפי מבנה הספירות. 'עשר הספירות' הוא מושג מתורת הקבלה, המתאר את דרך הנהגת ה' את העולם. קערת הסדר מסמלת את ספירת ה'מלכות'. על גבה מניחים את שלוש המצות, הרומזות לספירות 'חכמה' 'בינה' ו'דעת'. מעל המצות, מניחים את שאר הסימנים: שלושה סימנים מניחים קרוב לעורך הסדר, כצורת הניקוד סֶגול, ואחריהם, רחוק יותר מעורך הסדר, מניחים שלושה סימנים נוספים, גם הם כצורת הניקוד סֶגול. ב'סֶגול' הרחוק מעורך הסדר, מניחים את הזרוע בצד ימין, כנגד ספירת 'חסד', כנגדה משמאל, מניחים את הביצה, כנגד ספירת 'גבורה', ומתחתיהן באמצע, מניחים את המרור, כנגד ספירת 'תפארת', שהיא המידה הממצעת בין החסד והגבורה. ב'סֶגול' הקרוב לעורך הסדר, מניחים את החרוסת בצד ימין, כנגד ספירת 'נצח'. כנגדה משמאל, מניחים את הכרפס, כנגד ספירת 'הוד', ומתחתיהן באמצע, מניחים את המרור השני, המשמש לכורך (שיש שקוראים לו חזרת), כנגד ספירת 'יסוד', שהיא המידה הממצעת בין ההוד והנצח¹. כך נראית קערת הסדר לפי האר"י ז"ל:

אין צורך להניח קערה לפני כל אחד מהמסובים, ודי בכך שישנה קערה לפני עורך הסדר².