מצוות השבתת החמץ

עוד הצטווינו במצוות עשה להשבית את השאור והחמץ שברשותנו, כלומר לבערם מן העולם, שנאמר: "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל"¹. בשונה מהאיסורים שנמנו עד כה, החלים רק בליל ט"ו בניסן, מצוות "תשביתו" חלה בי"ד בניסן בחצות היום. זאת כיוון שקיבלו חז"ל, שמשמעות הביטוי "ביום הראשון" הוא ביום הקודם לשבעת ימי הפסח. ומכך שנאמר "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", למדו חכמים שיש למעט את חציו הראשון של היום מהאיסור, משום ש"אך" הוא לשון מיעוט².