פרק יב - דיני 'פורים משולש'. פרק יב - דיני 'פורים משולש'
אדם שהיה בירושלים ביום שישי י"ד באדר, ונסע לשבת לעיר שאינה מוקפת חומה, נחלקו אחרונים בדינו. יש סוברים שכיוון שהוא היה בירושלים ביום שקוראים בו את המגילה בירושלים, דינו כתושב ירושלים ועליו לקיים את כל המצוות כפי שמקיימים בירושלים; כלומר עליו לומר "על הנסים" בשבת, ולעשות סעודה ולשלוח מנות ביום ראשון1. ויש סוברים שאדם זה הפקיע מעצמו את מצוות הפורים, כיוון שביום י"ד באדר, היום שבו מתחייבים במצוות הפורים בערים שאינן מוקפות חומה, הוא היה בעיר מוקפת חומה, ובט"ו באדר, היום שבו מתחייבים במצוות הפורים בערים המוקפות חומה, הוא היה בעיר שאינה מוקפת חומה2. כדי שלא להיכנס לחשש הפקעת מצוות הפורים, ראוי שבשנה שחל בה פורים משולש, תושבי ירושלים לא ייסעו לשבות בשושן פורים בעיר שאינה מוקפת חומה. ומי שצריך לשבות בעיר שאינה מוקפת חומה, יקדים לנסוע למחוז חפצו ביום חמישי בלילה (אור ליום שישי), כדי שבעלות השחר של יום שישי יהיה בעיר שאינה מוקפת חומה, ויתחייב בכל מצוות הפורים ביום שישי3.
תושב עיר שאינה מוקפת חומה שנסע לירושלים במוצאי שבת, אינו מתחייב באף מצווה ממצוות הפורים4.
ארבע פרשיות
תושב ירושלים שנוסע לשבת לעיר שאינה מוקפת חומה
קריאת הפרק ברצף