דיני יום שישי (י"ד באדר)

כאמור, ביום שישי מקיימים את מצוות קריאת המגילה ואת מצוות מתנות לאביונים, ונכון ללבוש בגדי שבת ביום זה, לכבוד מצוות אלו¹. גם מרבים קצת ביום זה במשתה ובשמחה, כיוון שיום זה הוא יום שמחה לתושבי הערים שאינן מוקפות חומה².

בכל שנה יש להשתדל לקרוא את המגילה בעשרה, כדי לפרסם את הנס³, אך בשנים שבהן חוגגים פורים משולש ומקדימים לקרוא את המגילה ביום שישי, יש להקפיד על כך יותר⁴. זאת כיוון שיש סוברים שכאשר קוראים את המגילה שלא בזמנה המקורי, חובה לקוראהּ בעשרה, כדי לפרסם את הנס, והקורא אותה שלא בעשרה, לא יצא ידי חובתו⁵. ואף שאין הלכה כדבריהם, לכתחילה יש לחשוש לדעתם⁶. לכן נשים הרגילות לקרוא את המגילה ביחידות בביתן, תשתדלנה ללכת לבית הכנסת ולשמוע את המגילה בציבור⁷, או שתצרפנה לקריאתן נשים נוספות וכך תהיינה עשר נשים בקריאת המגילה; ודי בכך כדי שהקריאה תיחשב קריאה בציבור, כיוון שהצורך בעשרה הוא כדי לפרסם את הנס, ואף נשים מפרסמות את הנס⁸. 

ביום שישי, אין אומרים את תפילת "על הנסים" בָּתפילה ובברכת המזון, כיוון שפורים בערים המוקפות הוא בט"ו באדר, ומקדימים ליום שישי או מאחרים ליום ראשון רק את המצוות שאי אפשר לקיימן בשבת, אבל את תפילת "על הנסים" אפשר לומר בשבת, ולכן אין צורך להקדימהּ ליום שישי⁹. 

נוהגים שלא לעשות מלאכה ביום שישי, מלבד מלאכה הנצרכת לשבת, כפי שאין עושים מלאכה בפורים¹⁰. ויש פוסקים המתירים לעשות מלאכה ביום שישי¹¹.