דיני יום ראשון (ט"ז באדר)

יום ראשון (ט"ז באדר) הוא היום שנוהגת בו מצוות המשתה והשמחה¹. סועדים בו את סעודת פורים², מתבסמים ביין³, ונוהגים בו את מנהג התחפושות⁴. נוסף על מצוות המשתה והשמחה, יש לקיים ביום זה גם את מצוות משלוח מנות⁵; ולובשים בגדי שבת לכבוד מצוות היום⁶.

אף שמצוות השמחה נוהגת ביום זה, אין אומרים בו "על הנסים", כיוון שיום זה אינו פורים אלא רק משלימים בו את מצוות הסעודה והשמחה, שאי אפשר היה לקיים בשבת⁷. ויש שסוברים שטוב לומר בסוף ברכת המזון של סעודת פורים "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר וכו'", כדי להזכיר את עניין פורים בסעודה, ואין בכך כל חשש, כיוון שמותר להוסיף בקשות בסוף הברכה⁸. 

בתפילות היום אין אומרים וידוי ונפילת אפיים, וכן אין אומרים את הפרק "לַמְנַצֵּחַ וכו' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה"⁹ שקודם "ובא לציון", כיוון שיום זה הוא יום משתה ושמחה¹⁰. ומותר לעשות מלאכה ביום זה¹¹, וטוב להימנע מעשיית מלאכה מחצות היום ואילך, כדי להיות פנויים לקיים את מצוות היום¹²

גם תושבי הפרזים מרבים קצת בסעודה ומשתה ביום זה¹³, ואין אומרים בו תחנון¹⁴.