פרק יב - דיני 'פורים משולש'

בשנה רגילה, מקיימים את כל מצוות הפורים ביום אחד. אך כאשר ט"ו באדר - פורים בערים המוקפות חומה - חל בשבת¹, אין מקיימים בירושלים את כל מצוות הפורים בשבת, אלא מקיימים את חלקן ביום שישי, חלקן בשבת וחלקן ביום ראשון². בשנים כאלו, חג פורים דמוקפין מכונה 'פורים משולש', כיוון שהוא נחגג בשלושה ימים³.. וכך הוא סדר הדברים: ביום שישי קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים, בשבת קוראים בתורה את הקריאה המיוחדת לפורים ואומרים "על הנסים", וביום ראשון שולחים מנות וסועדים סעודת פורים⁴.

הסיבה לכך שמקדימים את קריאת המגילה ליום שישי ואין קוראים אותה בשבת היא שחכמים חששו שאדם שאינו יודע לקרוא את המגילה, ייקח את המגילה בידו וילך לחברו שיודע לקוראהּ, כדי שילמד אותו לקרוא כראוי, ויעבור בכך על איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים¹. והסיבה לכך שמקדימים את מצוות מתנות לאביונים ליום שישי היא שמצוות מתנות לאביונים צריכה להיות סמוכה למצוות קריאת מגילה, כיוון שהעניים מצפים לקבל את מתנותיהם סמוך לקריאת המגילה כמו בכל שנה, ודחיית המצווה לזמן אחר תגרום להם צער ועוגמת נפש². 

הסיבה לכך שדוחים את סעודת פורים ליום ראשון ואין מקיימים אותה בשבת היא שנאמר במגילה: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"¹. מפסוק זה למדו חכמים שמצוות המשתה והשמחה צריכה להיות ביום כזה שהיא זו שעושה אותו ליום משתה ושמחה, ולא ביום שהוא יום שמחה גם ללא מצוות המשתה והשמחה. שבת היא יום שהשמחה נוהגת בו ללא קשר למצוות המשתה והשמחה, מה שאין כן יום חול, שמצוות הסעודה והשמחה בו הן אלו שהופכות אותו ליום משתה ושמחה. לכן לא ניתן לקיים בשבת את מצוות הסעודה². והטעם לכך שדוחים את הסעודה ליום ראשון ואין מקדימים אותה ליום שישי, הוא שהסעודה צריכה להיעשות ביום שבו נחו היהודים מהמלחמה, ולא ביום שבו הם נלחמו, ויום שישי (י"ד באדר) הוא היום שבו היהודים בשושן נלחמו באויביהם³.

גם את מצוות משלוח מנות מקיימים ביום ראשון, כיוון שטעם מרכזי למצוות משלוח מנות הוא שיהיה לכולם מאכלים לסעודת פורים בהרווחה ובשפע, ולכן יש לשלוח מנות ביום שבו מקיימים את מצוות הסעודה⁴.

כאמור, ביום שישי מקיימים את מצוות קריאת המגילה ואת מצוות מתנות לאביונים, ונכון ללבוש בגדי שבת ביום זה, לכבוד מצוות אלו¹. גם מרבים קצת ביום זה במשתה ובשמחה, כיוון שיום זה הוא יום שמחה לתושבי הערים שאינן מוקפות חומה².

בכל שנה יש להשתדל לקרוא את המגילה בעשרה, כדי לפרסם את הנס³, אך בשנים שבהן חוגגים פורים משולש ומקדימים לקרוא את המגילה ביום שישי, יש להקפיד על כך יותר⁴. זאת כיוון שיש סוברים שכאשר קוראים את המגילה שלא בזמנה המקורי, חובה לקוראהּ בעשרה, כדי לפרסם את הנס, והקורא אותה שלא בעשרה, לא יצא ידי חובתו⁵. ואף שאין הלכה כדבריהם, לכתחילה יש לחשוש לדעתם⁶. לכן נשים הרגילות לקרוא את המגילה ביחידות בביתן, תשתדלנה ללכת לבית הכנסת ולשמוע את המגילה בציבור⁷, או שתצרפנה לקריאתן נשים נוספות וכך תהיינה עשר נשים בקריאת המגילה; ודי בכך כדי שהקריאה תיחשב קריאה בציבור, כיוון שהצורך בעשרה הוא כדי לפרסם את הנס, ואף נשים מפרסמות את הנס⁸. 

ביום שישי, אין אומרים את תפילת "על הנסים" בָּתפילה ובברכת המזון, כיוון שפורים בערים המוקפות הוא בט"ו באדר, ומקדימים ליום שישי או מאחרים ליום ראשון רק את המצוות שאי אפשר לקיימן בשבת, אבל את תפילת "על הנסים" אפשר לומר בשבת, ולכן אין צורך להקדימהּ ליום שישי⁹. 

נוהגים שלא לעשות מלאכה ביום שישי, מלבד מלאכה הנצרכת לשבת, כפי שאין עושים מלאכה בפורים¹⁰. ויש פוסקים המתירים לעשות מלאכה ביום שישי¹¹.

בשבת אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון¹; ונוסף על פרשת השבוע, קוראים בתורה את הקריאה המיוחדת לפורים². כמו כן, דורשים בשבת זו בענייני פורים, כדי לזכור את עניינו של היום³, וכדי לפרסם את הנס⁴. 

טוב להוסיף תבשיל או מאכל בסעודת שבת לכבוד פורים⁵.

יום ראשון (ט"ז באדר) הוא היום שנוהגת בו מצוות המשתה והשמחה¹. סועדים בו את סעודת פורים², מתבסמים ביין³, ונוהגים בו את מנהג התחפושות⁴. נוסף על מצוות המשתה והשמחה, יש לקיים ביום זה גם את מצוות משלוח מנות⁵; ולובשים בגדי שבת לכבוד מצוות היום⁶.

אף שמצוות השמחה נוהגת ביום זה, אין אומרים בו "על הנסים", כיוון שיום זה אינו פורים אלא רק משלימים בו את מצוות הסעודה והשמחה, שאי אפשר היה לקיים בשבת⁷. ויש שסוברים שטוב לומר בסוף ברכת המזון של סעודת פורים "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר וכו'", כדי להזכיר את עניין פורים בסעודה, ואין בכך כל חשש, כיוון שמותר להוסיף בקשות בסוף הברכה⁸. 

בתפילות היום אין אומרים וידוי ונפילת אפיים, וכן אין אומרים את הפרק "לַמְנַצֵּחַ וכו' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה"⁹ שקודם "ובא לציון", כיוון שיום זה הוא יום משתה ושמחה¹⁰. ומותר לעשות מלאכה ביום זה¹¹, וטוב להימנע מעשיית מלאכה מחצות היום ואילך, כדי להיות פנויים לקיים את מצוות היום¹²

גם תושבי הפרזים מרבים קצת בסעודה ומשתה ביום זה¹³, ואין אומרים בו תחנון¹⁴.

תושב עיר שאינה מוקפת חומה שחגג את פורים ביום שישי בעירו, ועלה לשבות בירושלים, נחלקו הפוסקים בדינו. יש סוברים שהוא מתחייב שוב בפורים, ועליו לקיים את מצוות הפורים כתושבי ירושלים¹, ויש סוברים שכיוון שכבר קיים את מצוות הפורים בי"ד, אינו מתחייב שוב בפורים², וכן הלכה³.

אדם שהיה בירושלים ביום שישי י"ד באדר, ונסע לשבת לעיר שאינה מוקפת חומה, נחלקו אחרונים בדינו. יש סוברים שכיוון שהוא היה בירושלים ביום שקוראים בו את המגילה בירושלים, דינו כתושב ירושלים ועליו לקיים את כל המצוות כפי שמקיימים בירושלים; כלומר עליו לומר "על הנסים" בשבת, ולעשות סעודה ולשלוח מנות ביום ראשון¹. ויש סוברים שאדם זה הפקיע מעצמו את מצוות הפורים, כיוון שביום י"ד באדר, היום שבו מתחייבים במצוות הפורים בערים שאינן מוקפות חומה, הוא היה בעיר מוקפת חומה, ובט"ו באדר, היום שבו מתחייבים במצוות הפורים בערים המוקפות חומה, הוא היה בעיר שאינה מוקפת חומה². כדי שלא להיכנס לחשש הפקעת מצוות הפורים, ראוי שבשנה שחל בה פורים משולש, תושבי ירושלים לא ייסעו לשבות בשושן פורים בעיר שאינה מוקפת חומה. ומי שצריך לשבות בעיר שאינה מוקפת חומה, יקדים לנסוע למחוז חפצו ביום חמישי בלילה (אור ליום שישי), כדי שבעלות השחר של יום שישי יהיה בעיר שאינה מוקפת חומה, ויתחייב בכל מצוות הפורים ביום שישי³. 

תושב עיר שאינה מוקפת חומה שנסע לירושלים במוצאי שבת, אינו מתחייב באף מצווה ממצוות הפורים⁴.