הספד ותענית

י"ד וט"ו באדר הם ימי שמחה לכל ישראל, בין לתושבי הערים המוקפות חומה, ובין לתושבי הערים שאינן מוקפות חומה, ואסור להספיד ולהתענות בהם, שכן דברים אלו מעוררים צער ופוגעים בשמחה¹. לכן מי שנוהג להתענות ביום פטירת אביו או אמו, ויום פטירתם חל באחד מימים אלו, לא יתענה, אף אם הוא אינו חוגג את פורים באותו יום. למשל, תושב ירושלים לא יתענה בי"ד באדר, אף שאת פורים הוא חוגג בט"ו באדר. וכן תושב תל אביב לא יתענה בט"ו באדר, אף שאת פורים את הוא חוגג בי"ד באדר. איסור ההספד הוא בין בשעת הלוויה, בין ביום השבעה ובין ביום השלושים².