פרזים ומוקפים

חג פורים שונה הוא מכל החגים. את כל החגים, כל עם ישראל חוגג באותו יום, אך את פורים חוגגים בשני ימים שונים. רוב עם ישראל חוגג את פורים בי"ד באדר, ותושבי הערים המוקפות חומה, חוגגים בט"ו באדר. כמו שנאמר במגילה: "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת (ערים שאינן מוקפות חומה) עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב"¹. מן ההדגשה בפסוק שהחוגגים בי"ד הם תושבי הפרזים, משמע שתושבי הערים המוקפות אינם חוגגים את פורים בי"ד, אלא בט"ו. 

הטעם לכך שלא כל עם ישראל חוגג את פורים באותו יום הוא שחג פורים נקבע ביום המנוחה מהמלחמה, ולא כל עם ישראל נח מהמלחמה באותו יום. רוב עם ישראל נלחם באויביו בי"ג באדר, ונח מהמלחמה בי"ד באדר. אך יהודי שושן נלחמו באויביהם בי"ג ובי"ד באדר, ונחו מאויביהם רק בט"ו באדר². 

לא רק בשושן חוגגים את פורים בט"ו באדר, אלא בכל הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, וכל זה כדי שיהיה זכר לנס המיוחד שהיה בשושן. הסיבה שנזקקו בשושן ליום מלחמה נוסף היא שרבים מאוהבי המן ובני משפחתו גרו בשושן, ויהודי שושן לא הספיקו להרוג את כולם ביום אחד. לכן, אסתר ביקשה מאחשוורוש שיאפשר להם להמשיך להרוג באויביהם גם למחרת. הייתה לכך חשיבות מיוחדת, כי כפי הנראה, אוהבי המן שגרו בשושן היו בעלי תפקידים בארמון המלוכה, והיה חשש שינסו בעתיד להרים ראש ולפגוע בעם ישראל. מחסדי ה' שאחשוורוש התרצה לבקשת אסתר, ובזכות זה הרגו יהודי שושן עוד שלוש מאות איש מאוהבי המן. כדי שנזכור את הנס המיוחד שהיה בשושן, תיקנו חכמים שתושבי שושן יחגגו את פורים בתאריך שונה מכל עם ישראל, בט"ו באדר. אלא שחכמים חששו שהעיר שושן תיחרב, ולא יהיה זכר לנס המיוחד שהיה בשושן, לכן קבעו שבכל הערים הדומות לשושן ומוקפות חומה, יחגגו את פורים בט"ו באדר, וכך זיכרון הנס שהיה בשושן יישאר לדורות³. ומכיוון שבתקופת מרדכי ואסתר, ארץ ישראל הייתה חרבה ולא היו בה ערים מוקפות חומה, לכן קבעו שכל עיר שהייתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, תיחשב עיר מוקפת חומה. זאת משום כבודה של ארץ ישראל, שלא ייווצר מצב שעיר בחוץ לארץ עדיפה על ארץ ישראל באיזה עניין, ויובלט חלילה חורבנה של ארץ ישראל⁴.