לא רק בערים המוקפות חומה חוגגים את פורים בט"ו באדר, אלא גם במקומות הנראים מן הערים המוקפות חומה, ובלבד שהמרחק ביניהם אינו מרחק גדול מאוד. וכן חוגגים את פורים בט"ו באדר גם במקומות הסמוכים לערים המוקפות חומה, אף שאינם נראים מהן, כגון מקום הנמצא בגיא עמוק הנסתר מהעיר¹. הטעם לכך הוא שתושבי המקומות הסמוכים והנראים לעיר מצויים בעיר, וחכמים לא רצו שבעיר אחת חלק מהאנשים יחגגו את פורים, וחלקם יתנהגו כביום חול. לכן הם קבעו שגם המקומות הסמוכים והנראים לעיר יחגגו בט"ו, וכך כל הנמצאים בעיר יחגגו את פורים יחד².

שו"ע תרפח ב, ומשנ"ב שם. עיין מגילה ב ב, שבצמוד לדין 'סמוך' ו'נראה', נאמרה הגבלה, שצריך שהמקום יהיה בתוך שיעור מיל (כ-960 מטר) לעיר המוקפת חומה. הפוסקים נחלקו אם דברי הגמרא נאמרו בנוגע לדין 'נראה', ו'סמוך' צריך להיות ממש צמוד לעיר, כשיעור עיבור העיר (כ-35 מטר). או שדברי הגמרא נאמרו ביחס לדין 'סמוך', ו'נראה' יכול להיות גם רחוק יותר ממיל, ובלבד שלא יהיה רחוק כמה פרסאות מהעיר (עיין משנ"ב תרפח ו, ושער הציון שם, ופסקי תשובות תרפח א-ה). לא הארכנו בזה, משום שהוראה זו מסורה לרב המקום. עיין ביאור הלכה תרפח ב ד"ה או, בשם החיד"א, שמקומות הסמוכים לערים שיש ספק אם הן מוקפות חומה, חוגגים בהם רק בי"ד, משום שדין 'סמוך ונראה' הוא חידוש, ונאמר רק ביחס לעיר ודאית ולא לעיר מסופקת. ועיין חזון איש אורח חיים סימן קנג ס"ק ג, שחולק, שמכיוון שדין 'סמוך ונראה' נלמד מפסוק, אין לחלק בין הכרך עצמו למקומות הסמוכים והנראים, ללא מקור מפורש. ועיין חזון עובדיה עמ' קיב, שהכריע כחיד"א, וכן הכריע הגר"י אריאל שליט"א, ועיין חזון עובדיה שם, שכאשר המקום הסמוך מחובר ברצף בתים לעיר המסופקת, טוב להחמיר ולנהוג פורים גם בט"ו. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שהמנהג הוא שחוגגים יומיים רק בערים המסופקות ולא מחוץ להן.

הלכות פורים

מקומות הסמוכים לעיר המוקפת חומה או נראים ממנה

2 הערות

עוד בפרק זה