מנהג התחפושות

יש נוהגים להתחפש בפורים לדמויות שונות, וללבוש אביזרי לבוש משונים ומיוחדים¹. הטעם העיקרי למנהג התחפושות הוא להרבות בשמחה. ישנם עוד טעמים רבים למנהג זה, ונזכיר כאן שניים מהם. טעם אחד הוא שנס פורים אירע בדרך הטבע. שֵם ה' אינו מוזכר במגילה, ובמבט שטחי אפשר לראות בכל סיפור המגילה צירוף מקרים. הקב"ה כביכול הסתיר את עצמו וכאילו שם מסווה על פניו. אבל האמת היא שהכול היה בהשגחה אלוקית מיוחדת, כדי לגלות את אורם של ישראל. לכן אנו מתחפשים בפורים, כדי להזכיר לעצמנו שגם כאשר הנהגת ה' אינה ניכרת ואינה גלויה, ובמבט חיצוני נראה כאילו חלילה כוחות אחרים מובילים את המציאות, לא כך הוא. ומתחת למסכות ולהסתרים מסתתרת יד ה', המובילה את המאורעות ומכוונת אותם לטובתם של ישראל². 

טעם שני הוא שכאמור, בזמן מרדכי ואסתר היה עם ישראל בשפל המדרגה. מבחינה חיצונית, כמעט ולא היה ניכר הבדל בין ישראל לגויי הארץ. ה' הושיע את ישראל לא לפי מדרגתם ומעשיהם, אלא מצד הקשר העצמי שבין ישראל לה'. לכן אנו מתחפשים בפורים, לגלות שגם אם חיצונית, אדם מישראל נראה שונה מאוד מכפי שהוא באמת, ולפעמים אפילו הוא נראה כגוי ויהדותו אינה ניכרת כלל - המהות הפנימית לעולם אינה משתנה. ומתחת ל'תחפושת' שוכנת בקרב כל יהודי נשמה גדולה, החפצה ומשתוקקת להתקרב לה' ולהידבק בו.