logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ט - הסעודה והשמחה. פרק ט - הסעודה והשמחה

זמן הסעודה

facebook email whatsapp

המנהג הנפוץ אצל יוצאי אשכנז הוא להתפלל מנחה בעוד היום גדול, ולאחר מכן לאכול סעודת פורים. הטעם לכך שאין מזדרזים לערוך את סעודת פורים בבוקר הוא משום שטרודים בקיום מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים1. ויש נוהגים לאכול סעודת פורים בבוקר2, וכמה טעמים לכך: טעם ראשון הוא שזריזים מקדימים למצוות. טעם שני הוא שסעודת פורים היא כנגד הסעודה שעשתה אסתר לאחשוורוש והמן, וסעודה זו הייתה בבוקר, כדרך המלכים שסועדים בבוקר. וטעם שלישי הוא שכאשר דוחים את הסעודה לאחר מנחה, פעמים שבעקבות השתייה המרובה, אין מקיימים כראוי את מצוות קריאת שמע ותפילת ערבית במוצאי פורים3

כאשר פורים חל ביום שישי, ראוי לערוך את סעודת פורים לפני חצות, כדי שיהיה פנאי להתכונן לשבת, וכדי שסעודת שבת תיאכל לתאבון. מי שלא ערך את הסעודה לפני חצות, ישתדל לפחות להקדים את הסעודה לפני הרבע האחרון של היום (שתיים וחצי בערך)4

 

4 הערות

1.
רמ"א תרצה ב, ומשנ"ב שם. ועיין רמ"א שם, שאין לדחות את הסעודה יותר מדי, כיוון שרוב הסעודה צריכה להיות ביום.
2.
משנ"ב תרצה ט, וחזון עובדיה עמ' קפ. ועיין כף החיים תרצה כג, שכן ראוי לעשות על פי הקבלה.
3.
של"ה מסכת מגילה נר מצוה אות ט, ומשנ"ב תרצה ט.
4.
רמ"א תרצה ב, ומשנ"ב שם. כאשר מאריכים בסעודת פורים והיא נמשכת לתוך השבת, עם שקיעת החמה יש להפסיק לאכול ולשתות, להביא שתי חלות עבור לחם משנה, לפרוס עליהן מפה ולעשות קידוש. לאחר הקידוש יש לבצוע על לחם המשנה, ולאכול לפחות 'כזית' לשם סעודת שבת. סדר זה נקרא בגמרא ובפוסקים "פורס מפה ומקדש". ועיין פסקי תשובות סימן רעא אות יד, שם מבוארים עוד כמה פרטים חשובים ונצרכים בעניין זה. ועיין פסקי תשובות תרצה ו, שיש שאינם מקפידים לאכול את סעודת פורים לפני הרבע האחרון של היום, ועושים כסדר הזה, ויש להם על מי לסמוך.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ