פרק ח - משלוח מנות. פרק ח - משלוח מנות
מלשון הפסוק, שבו נאמר "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" בְּרַבִּים, למדו חכמים שצריך לשלוח לפחות שתי מנות, ומכך שנאמר "אִישׁ לְרֵעֵהוּ" בלשון יחיד, למדו שמספיק לשלוח מנות לאדם אחד1. כך הוא מצד הדין, אך כל המרבה לשלוח מנות לחברים, הרי זה משובח2, כיוון שעל ידי זה מתרבה האהבה והאחווה בין איש לרעיו3.
במצוות משלוח מנות הצריכו חכמים לתת שתי מנות, ואילו במצוות מתנות לאביונים, הסתפקו חכמים במתנה אחת. והטעם לכך הוא שמשלוח מנות ניתן גם לעשירים, ומנה אחת אינה נחשבת בעיניהם, אבל אביונים מחשיבים גם מתנה אחת4. וכן משלוח מנות די לתת לאדם אחד, ומתנות לאביונים יש לתת לשני אביונים. והטעם לכך הוא ללמדנו שמצוות מתנות לאביונים חשובה יותר, ועדיף להרבות בה מאשר להרבות במשלוחי מנות5.
ארבע פרשיות
מספר המשלוחים ומספר המנות
קריאת הפרק ברצף