לחץ חברתי סביב מצוות משלוח מנות

פעמים שסביב מצוות משלוח מנות נוצר לחץ. יש מקומות שבהם רגילים לשלוח מנות לכל משפחות החברים והידידים, וכאשר משפחה אינה מקבלת משלוח מנות מחבריה, היא רואה בכך ביטוי לחוסר קשר חברי, ונפגעת. כדי לעמוד בציפיות של כל החברים והידידים, אנשים שולחים משלוחי מנות רבים, הרבה מעבר למה שהיו רוצים, וזה גורם לטרחה ומעמסה ביום פורים. גם רמת משלוחי המנות היא בדרך כלל הרבה מעבר לנצרך לפי ההלכה, וכך מלבד הטרחה והמאמץ, מתווספת גם הוצאה כספית שמכבידה על חלק מהמשפחות. 

הכרה של סדר העדיפות ההלכתי, ויצירת אווירה של כבוד והערכה לאנשים שפועלים לפי סדר זה, עשויה לסייע לקיים את מצוות הפורים באווירה טובה. כפי שלמדנו, אין כל חובה לשלוח מנות לכל החברים והידידים, ודי במשלוח מנות אחד. ריבוי משלוחי המנות הוא מידת חסידות, שיש לעשותה ברצון ובשמחה, ולא מתוך לחץ וכורח. גם כשמרבים במשלוחי מנות, עדיף לשלוח מנות לאנשים שמערכת היחסים בינם לבין השולח זקוקה לחיזוק, או לאנשים שנמצאים בשולי החברה, מאשר לשלוח לחברים וידידים¹. כמו כן, עדיף להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות². לכן אדם שלא קיבל משלוח מנות מחברו, לא יקפיד עליו ולא יראה בכך ביטוי לחוסר קשר. אלא ידון את חברו לכף זכות שהוא נהג כהלכה והִרבָּה במתנות לאביונים על חשבון משלוחי המנות, או ששלח את משלוחי המנות לאנשים שמערכת היחסים שלו איתם זקוקה לחיזוק. 

ראוי גם להתחשב במשפחות שההוצאה הכספית עבור החג קשה עבורם, ולבסס נורמה של שליחת משלוחי מנות פשוטים וצנועים. האנשים שמקבלים משלוחי מנות, רובם ככולם אינם זקוקים למשלוח המנות כדי לקיים סעודה נאה ומכובדת. עיקר הייעוד של שליחת המנות בזמננו הוא להרבות שמחה, אהבה ואחווה. לשם כך, די במשלוח מנות סמלי, ואין צורך להרבות במאכלים יקרים ומשובחים.