מצווה נוספת שתיקנו חכמים בפורים היא מצוות משלוח מנות, כמו שנאמר במגילה: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ"1. הטעם למצווה זו הוא שיהיו לכולם מאכלים לסעודת פורים בהרווחה ובשפע, ויוכלו לשמוח כראוי ובטוב לבב2. ועוד טעם הוא להרבות אהבה ואחווה בישראל, שכן כאשר ביקש המן הרשע להשמיד את עם ישראל, הוא אמר לאחשוורוש: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד"3. כנגד זה מרבים בפורים באהבה ובאחווה, בשליחת מנות איש לרעהו4. וטעם שלישי הוא להרבות בשמחה בפורים5.
מלשון הפסוק, שבו נאמר "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" בְּרַבִּים, למדו חכמים שצריך לשלוח לפחות שתי מנות, ומכך שנאמר "אִישׁ לְרֵעֵהוּ" בלשון יחיד, למדו שמספיק לשלוח מנות לאדם אחד1. כך הוא מצד הדין, אך כל המרבה לשלוח מנות לחברים, הרי זה משובח2, כיוון שעל ידי זה מתרבה האהבה והאחווה בין איש לרעיו3.
במצוות משלוח מנות הצריכו חכמים לתת שתי מנות, ואילו במצוות מתנות לאביונים, הסתפקו חכמים במתנה אחת. והטעם לכך הוא שמשלוח מנות ניתן גם לעשירים, ומנה אחת אינה נחשבת בעיניהם, אבל אביונים מחשיבים גם מתנה אחת4. וכן משלוח מנות די לתת לאדם אחד, ומתנות לאביונים יש לתת לשני אביונים. והטעם לכך הוא ללמדנו שמצוות מתנות לאביונים חשובה יותר, ועדיף להרבות בה מאשר להרבות במשלוחי מנות5.
שתי המנות צריכות להיות מנות מאכל או משקה1, אבל אין מקיימים את המצווה בשליחת בגדים, כסף ושאר חפצים, מכיוון שמטרת המצווה היא שיהיה לכולם אוכל לסעודת פורים2. 'מנה' היא כמות של מאכל או משקה שרגילים לכבד בה אנשים, כפי המקובל באותו מקום3. הצורך לשלוח מנה כזו נאמר בנוגע למשלוח המנות שיוצאים בו ידי חובה, אבל במשלוחים נוספים ששולחים בתור הידור מצווה, אפשר לשלוח מנות קטנות ופשוטות, מכיוון שהמצווה כבר התקיימה במשלוח הראשון4.
נשים חייבות במצוות משלוח מנות, אף שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, משום שגם הנשים נושעו מגזרת המן, ולא עוד אלא שנס פורים נעשה על ידי אישה1. בני זוג יכולים לשלוח משלוח מנות אחד עבור שניהם, ובלבד שיהיו במשלוח ארבע מנות - שתיים עבור מצוות הבעל ושתיים עבור מצוות האישה, ויודיעו למקבלים שהמשלוח הוא משני בני הזוג2. אך ראוי שאישה תשלח משלוח מנות אישי לאחת מחברותיה, ובפרט לאלמנות ובודדות3. ילדים קטנים שהגיעו לגיל חינוך (גיל שש לערך), צריכים לשלוח מנות, מדין חינוך4.
כפי שלמדנו, אחד הטעמים למצוות משלוח מנות הוא להרבות אהבה ואחווה בין איש לרעהו. כדי שלא תיווצר קרבה לא ראויה בין גברים לנשים, איש לא ישלח מנות לאישה, ואישה לא תשלח מנות לאיש1. איש יכול לשלוח מנות למשפחה, ואינו צריך לייחד את משלוח המנות לראש המשפחה, וכן אישה יכולה לשלוח מנות למשפחה, ואינה צריכה לייחד את משלוח המנות לאשתו2.
את משלוח המנות יש לשלוח בַּיום, כמו שנאמר במגילה: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ"1. הטעם לכך הוא שאחד מייעודי משלוח מנות הוא שיהיו לכולם מאכלים לסעודת פורים בהרווחה ובשפע. סעודת פורים זמנהּ ביום, ואילו היה אפשר לשלוח מנות בלילה, היה חשש שהמקבל יאכל את המנות בלילה, וכשיגיע היום, כבר לא יהיו בידו מנות לסעודה2.
פירות ארץ ישראל שגדלו בשנת השמיטה הם קדושים, ויש לייעד אותם לאכילה, ולא לסחור בהם או לפרוע בהם חובות. לכן, אין להשתמש בפירות הקדושים בקדושת שביעית עבור משלוח המנות הראשון ששולחים, שכן במשלוח זה, האדם מקיים את החובה לתת משלוח מנות, ונמצא שהוא פורע חובו בפירות שביעית. אבל מותר להשתמש בפירות שביעית עבור משלוחי המנות הנוספים, שנשלחים בתור הידור, מכיוון שאין חובה לשולחם. וצריך להודיע למקבל שהפירות קדושים, כדי שישמור על קדושתם1.
אָבֵל היושב שבעה על אחד מקרוביו, חייב בכל מצוות הפורים1, אך לא ירבה במשלוחי מנות, אלא ישלח משלוח אחד, שאין בו תפנוקים ומיני מתיקה המשמחים את הלב2.
מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד שלא לשלוח מנות לְאָבֵל הנמצא בתוך שנת האֵבֶל על אחד מהוריו, או בתוך השלושים לפטירת אחד מקרוביו, מכיוון שאסור לשאול בשלום אבל, ומשלוח מנות נחשב כשאילת שלום3. מותר לשלוח מנות לבני ביתו של האבל, אף שמטרת המשלוח היא להביע אהבה וחיבה לאבל4. חלק מיוצאי ספרד נוהגים לשלוח מנות לאבל, כיוון שלדעתם מותר לשאול בשלום אבל בשבת, ולעניין זה, דין פורים כשבת5.
פעמים שסביב מצוות משלוח מנות נוצר לחץ. יש מקומות שבהם רגילים לשלוח מנות לכל משפחות החברים והידידים, וכאשר משפחה אינה מקבלת משלוח מנות מחבריה, היא רואה בכך ביטוי לחוסר קשר חברי, ונפגעת. כדי לעמוד בציפיות של כל החברים והידידים, אנשים שולחים משלוחי מנות רבים, הרבה מעבר למה שהיו רוצים, וזה גורם לטרחה ומעמסה ביום פורים. גם רמת משלוחי המנות היא בדרך כלל הרבה מעבר לנצרך לפי ההלכה, וכך מלבד הטרחה והמאמץ, מתווספת גם הוצאה כספית שמכבידה על חלק מהמשפחות.
הכרה של סדר העדיפות ההלכתי, ויצירת אווירה של כבוד והערכה לאנשים שפועלים לפי סדר זה, עשויה לסייע לקיים את מצוות הפורים באווירה טובה. כפי שלמדנו, אין כל חובה לשלוח מנות לכל החברים והידידים, ודי במשלוח מנות אחד. ריבוי משלוחי המנות הוא מידת חסידות, שיש לעשותה ברצון ובשמחה, ולא מתוך לחץ וכורח. גם כשמרבים במשלוחי מנות, עדיף לשלוח מנות לאנשים שמערכת היחסים בינם לבין השולח זקוקה לחיזוק, או לאנשים שנמצאים בשולי החברה, מאשר לשלוח לחברים וידידים1. כמו כן, עדיף להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות2. לכן אדם שלא קיבל משלוח מנות מחברו, לא יקפיד עליו ולא יראה בכך ביטוי לחוסר קשר. אלא ידון את חברו לכף זכות שהוא נהג כהלכה והִרבָּה במתנות לאביונים על חשבון משלוחי המנות, או ששלח את משלוחי המנות לאנשים שמערכת היחסים שלו איתם זקוקה לחיזוק.
ראוי גם להתחשב במשפחות שההוצאה הכספית עבור החג קשה עבורם, ולבסס נורמה של שליחת משלוחי מנות פשוטים וצנועים. האנשים שמקבלים משלוחי מנות, רובם ככולם אינם זקוקים למשלוח המנות כדי לקיים סעודה נאה ומכובדת. עיקר הייעוד של שליחת המנות בזמננו הוא להרבות שמחה, אהבה ואחווה. לשם כך, די במשלוח מנות סמלי, ואין צורך להרבות במאכלים יקרים ומשובחים.
ארבע פרשיות
פרק ח - משלוח מנות
