הלכות לבעל קורא

טוב להחמיר וליטול ידיים לפני שנוגעים במגילה, מפני קדושתה¹.

הקורא את המגילה בציבור, יברך את הברכות ויקרא את המגילה בעמידה, משום כבוד הציבור². ויתכוון להוציא ידי חובה את כל השומעים, בברכות ובקריאה³.

טוב ששני אנשים יעמדו לצד בעל הקורא, אחד לימינו ואחד לשמאלו⁴. 

מנהג ישראל שכאשר קוראים את המגילה בציבור, אין גוללים את המגילה כספר תורה, אלא פושטים את המגילה כאיגרת, דהיינו שפותחים את המגילה וכופלים אותה דף על דף, כך שאינה מגולגלת אלא מקופלת, זכר לאיגרות ששלח מרדכי⁵. כאשר מסיימים את הקריאה, גוללים את כל המגילה, ורק לאחר מכן מברכים את ברכת "הרב את ריבנו", שכן לאחר שסיימו את הקריאה, אין זה מכובד להשאיר את המגילה פרוסה ומקופלת ללא צורך⁶. 

יש לקרוא את המגילה על פי טעמי המקרא, לדקדק היטב בקריאתה על פי הניקוד, ולהקפיד לקרוא כל מילה כפי הטייתה במלעיל או במלרע⁷. 

אין להפסיק בין פסוק לפסוק ללא צורך, מפני שצריך לקרוא את המגילה כאיגרת, שנקראת בבת אחת⁸. בין פרשייה לפרשייה, יכול בעל הקורא להפסיק מעט לצורך מנוחה⁹. 

בשני פסוקים במגילת אסתר התעורר ספק מהו הנוסח הנכון, וכדי לצאת ידי כל הספקות, קוראים את שני הנוסחים¹⁰.

כאשר בעל הקורא מגיע לפסוק "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" (פרק ו פסוק א) יגביה קולו, כי שם מתחיל עיקר הנס. וכאשר מגיע למילים "עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת" (פרק ט פסוק כו) ינענע את המגילה¹¹.

יש נוהגים לקרוא כמה פסוקים של צער הכתובים במגילה, במנגינה של מגילת איכה¹². 

לכתחילה יש לקרוא את שמות עשרת בני המן - כולל את המילה "עשרת" - בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. דבר זה מבטא את גודל הישועה, שהניצחון על אויבי ישראל לא היה הדרגתי אלא מהיר, מלא ומוחץ. נוהגים להתחיל את הקריאה בנשימה אחת כמה מילים לפני כן, מהמילים "חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ" (פרק ט פסוק ו), מכיוון שעשרת בני המן היו שרי חמישים על אותם חמש מאות איש¹³. כדי להצליח לקרוא את כל הפסוקים האלו בנשימה אחת, קוראים פסוקים אלו במהירות. מתוך כך, התעורר חשש שהציבור לא ישמע כראוי את בעל הקורא. לכן יש נוהגים שכל הציבור קורא את הפסוקים האלו בנשימה אחת, ולאחר מכן בעל הקורא חוזר וקורא אותם בקול, כדי שהציבור ישמע פסוקים אלו ממגילה כשרה¹⁴.