logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ו - הלכות לבעל קורא

facebook email whatsapp

טוב להחמיר וליטול ידיים לפני שנוגעים במגילה, מפני קדושתה1.

הקורא את המגילה בציבור, יברך את הברכות ויקרא את המגילה בעמידה, משום כבוד הציבור2. ויתכוון להוציא ידי חובה את כל השומעים, בברכות ובקריאה3.

טוב ששני אנשים יעמדו לצד בעל הקורא, אחד לימינו ואחד לשמאלו4

מנהג ישראל שכאשר קוראים את המגילה בציבור, אין גוללים את המגילה כספר תורה, אלא פושטים את המגילה כאיגרת, דהיינו שפותחים את המגילה וכופלים אותה דף על דף, כך שאינה מגולגלת אלא מקופלת, זכר לאיגרות ששלח מרדכי5. כאשר מסיימים את הקריאה, גוללים את כל המגילה, ורק לאחר מכן מברכים את ברכת "הרב את ריבנו", שכן לאחר שסיימו את הקריאה, אין זה מכובד להשאיר את המגילה פרוסה ומקופלת ללא צורך6

יש לקרוא את המגילה על פי טעמי המקרא, לדקדק היטב בקריאתה על פי הניקוד, ולהקפיד לקרוא כל מילה כפי הטייתה במלעיל או במלרע7

אין להפסיק בין פסוק לפסוק ללא צורך, מפני שצריך לקרוא את המגילה כאיגרת, שנקראת בבת אחת8. בין פרשייה לפרשייה, יכול בעל הקורא להפסיק מעט לצורך מנוחה9

בשני פסוקים במגילת אסתר התעורר ספק מהו הנוסח הנכון, וכדי לצאת ידי כל הספקות, קוראים את שני הנוסחים10.

כאשר בעל הקורא מגיע לפסוק "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" (פרק ו פסוק א) יגביה קולו, כי שם מתחיל עיקר הנס. וכאשר מגיע למילים "עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת" (פרק ט פסוק כו) ינענע את המגילה11.

יש נוהגים לקרוא כמה פסוקים של צער הכתובים במגילה, במנגינה של מגילת איכה12

לכתחילה יש לקרוא את שמות עשרת בני המן - כולל את המילה "עשרת" - בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. דבר זה מבטא את גודל הישועה, שהניצחון על אויבי ישראל לא היה הדרגתי אלא מהיר, מלא ומוחץ. נוהגים להתחיל את הקריאה בנשימה אחת כמה מילים לפני כן, מהמילים "חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ" (פרק ט פסוק ו), מכיוון שעשרת בני המן היו שרי חמישים על אותם חמש מאות איש13. כדי להצליח לקרוא את כל הפסוקים האלו בנשימה אחת, קוראים פסוקים אלו במהירות. מתוך כך, התעורר חשש שהציבור לא ישמע כראוי את בעל הקורא. לכן יש נוהגים שכל הציבור קורא את הפסוקים האלו בנשימה אחת, ולאחר מכן בעל הקורא חוזר וקורא אותם בקול, כדי שהציבור ישמע פסוקים אלו ממגילה כשרה14.

 

1.
משנ"ב קמז ד, וחזון עובדיה עמ' עז.
2.
שו"ע תרצ א. עיין משנ"ב תרצו יב, בשם שו"ת בנין עולם, שאָבֵל הנמצא בתוך שנת האֵבֶל על אחד מהוריו, או בתוך השלושים לפטירת אחד מקרוביו, לא יקרא את המגילה בציבור, אלא אם כן אין בעל קורא בקי כמוהו, ועיין חזון עובדיה עמ' סו, שמנהג יוצאי ספרד שלא לחשוש לזה. ועיין משנ"ב תרצב א, שאָבֵל הקורא את המגילה בציבור, לא יברך "שהחיינו", כיוון שאין זה ראוי שאדם אָבֵל יברך ברכת "שהחיינו" במעמד ציבורי; אלא אחד מהקהל שאינו אבל, יברך ברכה זו, ועיין גשר החיים פרק כג סעיף ד אות ז בשם האדר"ת, וחזון עובדיה עמ' סו, ושו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קמו, ואשרי האיש פרק מג אות כו, שחולקים, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין אשרי האיש שם, ולוח ההלכות והמנהגים (זלזניק), שהמנהג הוא שאָבֵל מברך "שהחיינו".
3.
שו"ע תרצ יד.
4.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה הלכות פורים יב, חזון עובדיה עמ' ע, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק סד סעיף יא.
5.
שו"ע תרצ יז. ועיין משנ"ב שם נה, וארחות רבנו חלק ג עמ' קעב (תשע"ד), ומקראי קודש לרב הררי פרק ז הערה צג, בשם הגר"ש ישראלי, ושלמי מועד עמ' רעא, שרק בעל הקורא צריך לפשוט את המגילה כאיגרת, אך השומעים אינם צריכים לפשוט את המגילה כאיגרת, גם כשיש לפניהם מגילה כשרה, ועיין ליקוטי מהרי"ח חלק ג עמ' קכה, והמועדים כהלכתם (וויל) סימן כט סעיף כא, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, שהקורא את המגילה ביחידות, אינו צריך לפושטה כאיגרת, ועיין כף החיים תרצ קד, שחולק. עיין משנ"ב שם נו, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה הלכות פורים ד, שיש לפשוט את כל המגילה כאיגרת לפני הקריאה. ועיין חזון עובדיה עמ' עה, שבקרב יוצאי ספרד, יש שנוהגים להתחיל בקריאת המגילה כשהיא גלולה, ובשעה שמסיימים כל עמוד, אין גוללים אותו אלא משאירים אותו פתוח, וכשמסיימים עמוד נוסף, כופלים אותו על העמוד הקודם, וכן הלאה, כך שרק בסיום הקריאה, המגילה כולה פשוטה כאיגרת, וטוב יותר לנהוג כמנהג הראשון, לפשוט את כל המגילה בתחילת הקריאה.
6.
שו"ע תרצ יז, ומשנ"ב שם.
7.
עיין שערי תשובה תרצ א. עיין ערוך השלחן תרצ כ, שפעמים ששינוי ההטיה ממלעיל למלרע משנה את המשמעות, כגון במילה "באה", שכאשר היא נקראת במלעיל היא משמשת ללשון עבר, וכאשר היא נקראת במלרע, היא משמשת ללשון הווה.
8.
משנ"ב תרצ נב. ועיין שער הציון תרצ נז, שלכתחילה אין להפסיק באמצע הקריאה למשך זמן של יותר מכדי נשימה.
9.
ערוך השלחן תרצ כא.
10.
שו"ת אגרות משה חלק ה סימן כ אות לב, ולוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), וחזון עובדיה עמ' פז. הפסוק הראשון הוא: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" (פרק ח פסוק יא), שהתעורר ספק אם הנוסח הנכון הוא "ולהרוג" או "להרוג". והפסוק השני הוא: "וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם" (פרק ט פסוק ב), שהתעורר ספק אם הנוסח הנכון הוא "לפניהם" או "בפניהם".
11.
משנ"ב תרצ נב.
12.
עיין לוח ההלכות והמנהגים (זלזניק). אלו הם הפסוקים: "וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" (פרק א פסוק ז), "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם וכו'" (פרק ב פסוק ו), "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וכו'" (פרק ג פסוק טו), "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וכו'" (פרק ד פסוק א), "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד וכו'" (פרק ד פסוק ג), "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (פרק ד פסוק טז), "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד" (פרק ז פסוק ד), "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וכו'" (פרק ח פסוק ו).
13.
עיין שו"ע תרצ טו, ומשנ"ב שם. כדי להצליח לקרוא את הכול בנשימה אחת, קוראים פסוקים אלו במהירות, ועיין כף החיים תרצ צז, שצריך להקפיד לקרוא כל מילה מתוך המגילה. במיוחד בקריאת המילה "ואת", הבאה לפני כל אחד משמות בני המן, יש לשים לב שבעל הקורא קורא את המילה "ואת" השייכת לאותו שם, ולא את המילה "ואת" השייכת לשם אחר. מאחר ששמות בני המן כתובים בטור אחד, והמילים "ואת" כתובות בטור מקביל, שיוך מילת "ואת" לשם המתאים דורש תשומת לב, ועיין משנ"ב תרצ ז, שאם בעל הקורא טעה וקרא מילה אחת בעל פה, יוצאים ידי חובה בקריאתו. ועיין שו"ע תרצא ד, ומשנ"ב שם יט, שיש להאריך מעט בקריאת האות וי"ו במילה "ויזתא".
14.
יסוד ושורש העבודה שער המפקד פרק ה, זה השלחן לגר"ש דבליצקי חלק א סימן תרצ. ועיין ערוך השלחן תרצ כג, שכתב טעם אחר, שפסוקים אלו מתארים את עיקר הישועה. ועיין צפנת פענח הלכות גירושין פרק ב הלכה טז (מההשמטות), שכתב טעם אחר, שאי אפשר לקיים את החיוב לומר את עשרת בני המן בנשימה אחת על ידי 'שומע כעונה', ולכן כל אחד צריך לקרוא פסוקים אלו בעצמו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ