logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ה - ברכות המגילה. פרק ה - ברכות המגילה

ברכות המגילה כאשר הקורא כבר קיים את המצווה

facebook email whatsapp

כאשר מי שקורא את המגילה כבר יצא ידי חובת המצווה, והוא קורא את המגילה כדי להוציא את השומעים ידי חובה, עדיף שאחד השומעים יברך את הברכות. זאת מכיוון שהשומעים הם אלו שמקיימים את המצווה, ולא בעל הקורא1. והמברך יתכוון להוציא בברכותיו את כל השומעים, והם יתכוונו לצאת ידי חובה. ועדיף כך מהאפשרות שכל אחד מהשומעים יברך בעצמו, משום שמעלת ברכה הנאמרת עבור כמה אנשים גדולה יותר, כמו שנאמר: "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ"2

 

2 הערות

1.
עיין משנ"ב סימן תקפה ס"ק ה וסימן תרצב ס"ק י, ושו"ת מנחת יצחק חלק ג סימנים נג-נד. ואין הבדל בעניין זה אם הקריאה היא לגברים או לנשים.
2.
משלי יד כח. עיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי), וימי משתה ושמחה עמ' קיג, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, וחזון עובדיה עמ' סט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין פסקי תשובות תרצב יא, שיש נוהגים שכאשר קוראים את המגילה לנשים, או לפחות מעשרה אנשים, כל אחד מהשומעים מברך בעצמו.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ