logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ה - ברכות המגילה. פרק ה - ברכות המגילה

אמירת "ארור המן וברוך מרדכי"

facebook email whatsapp

כשפוגשים במעשים טובים של צדיקים ובמעשים רעים של רשעים, יש לשבח את הצדיקים ולגנות את הרשעים, כמו שנאמר: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב"1. ובדור שלנו, שמנשבת בו רוח פוסטמודרנית, הנותנת לגיטימציה לכל תופעה ומטשטשת את ההבחנה בין טוב לרע ובין צדיק לרשע, חשוב הדבר עוד יותר. יש צורך מיוחד להדגיש שיש טוב ויש רע, יש צדיקים והם ראויים לשבח, ויש רשעים והם ראויים לגנאי. לכן לאחר קריאת המגילה אומרים: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים ברוכים כל ישראל, וגם חרבונה זכור לטוב"2, כדי שההבחנה בין טוב לרע, בין הראוי לברכה ובין הראוי לגנאי, תהיה ברורה. יוצאי ספרד נוהגים לומר זאת מיד אחר ברכת "הרב את ריבנו", ויש מהם שאומרים זאת שלוש פעמים, לחזק את הדבר3. ויוצאי אשכנז נוהגים לומר זאת בסיום הפיוט "אשר הניא עצת גוים", שאומרים לאחר קריאת המגילה4.

 

4 הערות

1.
משלי י ז.
2.
מסכת סופרים יד ג, ושו"ע תרצ טז. מזכירים גם את חרבונה לטובה, מכיוון שבעקבות דבריו, אחשוורוש החליט לתלות את המן.
3.
עיין כף החיים תרצ צח, וחזון עובדיה עמ' צד.
4.
ערוך השלחן תרצב ה. ועיין רמ"א תרצב א, וערוך השלחן שם, שבלילה אומרים פיוט זה מתחילתו, וביום מתחילים במילים "שושנת יעקב". בקהילות רבות, שרים את קטע הפיוט מ"שושנת יעקב" ואילך, ויש לשים לב שבמנגינה המקובלת, אומרים רק את המילים "ברוך מרדכי היהודי", ויש להשלים ולומר גם "ארור המן" וכו'.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ