logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ד - קריאת המגילה. פרק ד - קריאת המגילה

שומע כעונה

facebook email whatsapp

מנוסח הברכה שלפני הקריאה - "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה", אפשר ללמוד שהמצווה היא לקרוא את המגילה. ואם כך נשאלת השאלה, איך כל הציבור בבית הכנסת יוצא ידי חובה, הרי רק בעל הקורא קורא את המגילה, וכל הנוכחים רק שומעים אותה? התשובה היא שישנו כלל הלכתי 'שומע כעונה' (עונה=אומר) - כאשר אדם אומר משהו כדי להוציא את חברו ידי חובה, וחברו שומע ומתכוון לצאת, נחשב זה כאילו השומע אמר בעצמו את הדברים. ולכן כאשר בעל הקורא קורא את המגילה, והציבור מתכוון לצאת בקריאתו, נחשב זה כאילו כל אחד ואחד מהשומעים קורא את המגילה בעצמו1.

 

1 הערות

1.
עיין שו"ע תרפט ב, ומשנ"ב קעד מא. עיין נימוקי אורח חיים סימן תרצ, שאפשר שהשומע את המגילה ולבו משוטט במחשבות אחרות, אינו יוצא ידי חובה, ועיין בלילה ההוא (מנדלבוים) עמ' 9, בשם הגרי"ש אלישיב ומורי הוראה, שאם הסיח דעתו לגמרי, לא יצא ידי חובה, אך אם הסיח דעתו רק מעט, כגון שהוא עוקב בידו אחר הקריאה, וידו נמצאת במקום הנכון, או שאם חברו שואלו: "מה קראו עכשיו", הוא יודע להשיב, יצא ידי חובה, ועיין מקראי קודש לרב הררי פרק ז סוף הערה כז, בשם הגר"ש ישראלי והגרז"ן גולדברג, שאדם ששמע את קריאת המגילה, יצא ידי חובה אף שלא התרכז בקריאה, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאדם שהסיח דעתו לגמרי מן הקריאה בעת ששומע אותה, אינו יוצא ידי חובה. אך אם הוא רק מהרהר הרהורים שאינם קשורים למגילה, יצא ידי חובה.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ