חיוב נשים בקריאת המגילה

מגילה ד א, ורש"י שם, ופסחים קח ב, ושו"ע תרפט א. ועיין משנ"ב תרפט ז-ח, ושער הציון שם טז, שלכתחילה אישה תשמע את קריאת המגילה מאיש ולא מאישה, ובמקום שאין איש, יכולה לצאת בקריאת אישה, ועיין שו"ת באהלה של תורה חלק ב סימן קה, שביאר דין זה בכמה אופנים. ועיין יפה ללב חלק ב סימן תרפט אות א, ובן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה הלכות פורים אות א, שאדם שקרא את המגילה והוא חוזר וקוראהּ לנשים, לא יברך לפני הקריאה, ועיין משנ"ב תרצב יא, שחולק, וכן נוהגים יוצאי אשכנז, ועיין חזון עובדיה עמ' נב-נג, ואור לציון חלק ד פרק נד הערה ג, שדברי היפה ללב והבן איש חי נאמרו במצב שבו הנשים לא הבינו עברית, והיה חשש שלא תטינה אוזן לכל הקריאה, אבל בזמננו, גם לדעת היפה ללב והבן איש חי, יש לברך לפני הקריאה, ועיין הלכות חגים פרק סד סעיף כ, שפסק כדברי היפה ללב והבן איש חי.

שו"ע תרפט ב: ויש אומרים, בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה הלכות פורים אות ב, כף החיים תרפט יד, חזון עובדיה עמ' נט: טוב לחוש לדעה זו.

עיין משנ"ב תרפט ז.