בשעת קריאת המגילה אסור לדבר, מכיוון שהברכה שלפני הקריאה נסובה על כל המגילה, ואין להפסיק בין הברכה למצווה1. וגם משום שבשעה שאדם מדבר, אין הוא שומע את בעל הקורא, וכאילו דילג על מילים2.
שו"ע סימן תרצ סעיף ה וסימן תרצב סעיף ב, ומשנ"ב תרצ כ. ועיין שער הציון תרצ יח, שאסור גם לשהות הרבה בשתיקה באמצע הקריאה, ועיין שער הציון תרצ נז, שלכתחילה אין להפסיק באמצע הקריאה למשך זמן של יותר מכדי נשימה.
2.
משנ"ב סימן תרצ ס"ק יט וסימן תרצב ס"ק ט. ועיין שו"ע תרצ ד, ומשנ"ב שם יג, שכאשר אין לפני השומע מגילה כשרה, גם את המגילה עצמה אין לקרוא יחד עם בעל הקורא, שמא לא ישים לב לקריאת בעל הקורא. ועיין משנ"ב מהדורת דרשו תרצ 23, בשם הגר"נ קרליץ, שבשעה שהקורא מפסיק את הקריאה, מותר לדבר לצורך הקריאה, ולכן מותר להעיר בדיבור למאריכים בהכאת המן ומפריעים לקריאת המגילה, ועיין שער הציון תרצ מג.
ארבע פרשיות
הפסק בדיבור בשעת קריאת המגילה
קריאת הפרק ברצף