logo-white

תוכן עניינים

הלכות פורים

הלכות פורים מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק ג - התפילה וקריאת התורה. פרק ג - התפילה וקריאת התורה

תחנון והלל

facebook email whatsapp

אין אומרים תחנון בי"ד ובט"ו באדר, ואין אומרים גם את מזמור "לַמְנַצֵּחַ וכו' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה" שקודם "ובא לציון", כיוון שימי הפורים אינם ימי צרה1

בדרך כלל אומרים בחגים הלל, אבל בפורים אין אומרים הלל, כיוון שגאולה שאינה כוללת עצמאות מדינית, אין אומרים עליה הלל. הטעם לכך הוא שהפסוק הפותח את ההלל הוא "הַלְלוּ עַבְדֵי ה'", ואם כן, פרקי ההלל תוקנו להיאמר על ידי "עבדי ה'", ולא על ידי הנתונים למָרוּת אחרים. וכיוון שבפורים לא זכינו לעצמאות מדינית ונשארנו עבדי אחשוורוש, אין אומרים בו הלל2.

 

2 הערות

1.
שו"ע תרצג ב, ומשנ"ב שם וסימן קלא ס"ק לג וס"ק לה. וכן אין אומרים את קטע התפילה שפותח במילים "אל ארך אפיים", שנוהגים לומר לפני פתיחת הארון.
2.
שו"ע תרצג ג, ומשנ"ב שם.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ